•  קבלת אישור תושב חוזר אונליין דרך אתר משרד העלייה והקליטה.
  • הזמנת תור למשרד הפנים לשם הנפקת/עדכון כתובת בתעודת הזהות. ניתן להזמין תור למשרד הפנים עוד בזמן השהות בחו"ל דרך אתר משרד הפנים.
  • הזמנת תור במשרד הקליטה באזור המגורים. ניתן להזמין תור טלפונית, גם לפני ההגעה לארץ, וגם לפני קבלת אישור הזכאות.יש להזמין תור עבור שני בני הזוג וכן ילדים מעל גיל 16. למשרד הקליטה יש להגיע עם תעודת זהות מעודכנת .

תושב חוזר באופן כללי הוא אדם אשר עבר לגור בחו״ל למשך תקופה מסויימת, וחזר להתגורר בה.
בכדי להיות מוגדר כתושב חוזר, עליו להסדיר את תושבותו בשני מוקדים:
1. במוסד לביטוח לאומי:
בכדי לקבל את ההגדרה של תודה חוזר בבטל״א יש לעמוד בשני מבחנים:
א. מבחן אובייקטיבי- האם מקום המגורים, העבודה, הנכסים והמשפחה נמצאים בישראל.
(כאשר מרכז החיים בישראל, אדם נחשב כתושב בה, גם כאשר הוא נמצא מחוצה לה לתקופה זמנית – לצורך עבודה, לימודים או טיול).
ב. מבחן סובייקטיבי- היכן האדם עצמו רואה את מרכז חייו. 
ישנן 2 דרכים להסדרת תושבות:
לפני ההגעה לישראל:
ניתן למלא טופס מקוון להכרה כתושב חוזר במהלך 30 יום לפני ההגעה לישראל

https://forms.gov.il/globaldata/getsequence/getHtmlForm.aspx?formtype=T627%40btl.gov.il

אחרי ההגעה לישראל:
ישנן גם 2 אפשרויות:
א. מסלול מקוצר:
עבור השבים לאחר 5 שנים מחוץ לישראל, ״קטין חוזר״, ועולים חדשים: מסלול מקוצר באמצעות משרד העליה והקליטה. 
ב. מסלול רגיל: 
מילוי שאלון לקביעת תושבות לחוזר מחו״ל של ביטוח לאומי, ומסירתו בסניף ביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים. יש לצרף לשאלון מסמכים המוכיחים את סיום מרכז החיים בחו״ל, ומסמכים המוכיחים שמרכז המגורים בישראל. כגון: חוזה שכירות דירה, רישום ילדים למסגרות חינוכיות וכו׳.
להלן: קישור לשאלון

*יש אפשרות לשלוח את השאלון באמצעות אתר האינטרנט של ביטוח לאומי. להלן הקישור: https://b2b.btl.gov.il/BTL.ILG.Payments/DocumentsInfo.aspx

***חשוב מאד: כתושבים חוזרים עליכם להסדיר שני נושאים:
– דמי הביטוח הלאומי אלא אם אתם: עקרת בית (שבעלה מבוטח) או עולים חדשים שעלו לארץ לראשונה לפני גיל 60.
ילדים מתחת לגיל 18 מבוטחים באופן אוטומאטי.
– חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אלא אם אתן: עקרת בית (שבעלה מבוטח). על המבוטחים להשתייך לאחת מקופות החולים.

  • קצבת ילדים לתושב חוזר: זכאי כל ילד מתחת לגיל 18. שימו לב- ניתן למלא טופס לקצבת ילדים במשרד הקליטה, ולחסוך הגעה לביטוח לאומי!
  • הגעה למשרד הפנים להנפקת/עדכון תעודת זהות. ילדים מגיל 16 ומעלה צריכים להגיע בעצמם לשלם הנפקת תעודת זהות. בנוסף יש לבקש אישור כניסות ויציאות לארץ (לשם הקלות בלימודים בבתי הספר ומשרד הקליטה).
  •  במידה ואין, פתיחת חשבון בנק.
  • הגעה למשרד הקליטה עם תעודות הזהות ואישורי כניסה ויציאה ופרטי חשבון בנק. שני בני הזוג צריכים להגיע. ילדים מתחת לגיל 16 לא צריכים להגיע.
  • הגעה לביטוח לאומי וקופת חולים. למי שעשה ניתוק תושבות יש 2 אפשרויות:
      •  לחכות תקופת המתנה של חודש עד קבלת שרותים (הילדים מקבלים שרות מיום הגעתם לארץ).
      • לשלם סכום של 11,460 ש"ח בכדי לפדות את תקופת ההמתנה עבור כל מבוגר.

*** במידה ויש מכולה יש להגיע למכס עם תעודות הזהות.

  • תעודת תושב חוזר
  • הנחה במחיר כרטיס טיסה באל על וזכאות להעלאת 3 מזוודות לנוסע.
  • מענק הבטחת הכנסה לדורשי עבודה כאשר שני בני הזוג אינם מגיעים להכנסה המינימאלית הנדרשת.
  • מימון קורס הסבה/ הכשרה מקצועית המוכר ע"י משרד העבודה והרווחה (עד 7000 ש"ח).
  • הכוון תעסוקתיבאמצעות מכוני השמה ופסיכולוגיים תעסוקתיים
  • ייעוץ עסקי והלוואות ליזמים
  • הקלות במכס

על פי חוק, תושב ישראל שנולד לו תינוק ישראלי מחוייב להודיע על כך לנציגות המדינה תוך 30 יום.
מסמכים הנדרשים למילוי הטופס:
1. טופס הודעה על ״לידת אזרח ישראלי״
2. אישור לידה מבית החולים.
3. דרכון ישראלי.
4. תעודת לידה מקורית מאומתת ע״י אפוסטיל או כל רשות אחרת המוסכמת ע"י המדינה בה נולד התינוק.

אם תעודת הלידה לא כתובה בעברית/אנגלית/ ערבית יש צורך לתרגמה ולאמת את התרגום ע״י אפוסטיל או רשות המוסכמת ע"י המדינה בה נולד הילד.

לשם הנפקת דרכון ישראלי, על הרך/ה הנולד/ת להגיע עם אחד מהוריו לנציגות.
מסמכים הנדרשים להנפקת דרכון ישראלי:
1. מילוי טופס בקשה לדרכון
2. 2 תמונות פספורט
3. תשלום דמי אגרה

אם המשכתם לשלם לביטוח לאומי בעת שהותכם בחו״ל, אתם נדרשים ללכת למשרד הקליטה להנפקת תעודת ״תושב חוזר״, ובמקביל רשאים לפנות לקופות החולים לקבלת שרות רפואי ( יש הקפאה של 6 חודשים בתחום הביטוחים המשלימים בלבד).
בנוסף, אתם זכאים לקבל את קצבאות הביטוח לאומי. הודעה על שובכם תגיע לביטוח לאומי דרך משרד קליטה, אך אפשר לפנות לסניף הקרוב למקום מגוריכם ולוודא שהתושבות התעדכנה.
מדובר בפרוצדורה קצרה ומהירה.

אם ניתקתם תושבות, עליכם להסדיר את התושבות. ניתן לעשות זאת
בשתי דרכים:

*לשבים לאחר 5 שנים, או לזכאים לתעודת "קטין חוזר" או "אזרח עולה": ניתן להגיש בקשה לתושבות במשרד הקליטה (נקרא מסלול מהיר).

*לכל השאר:
יש לפנות למוסד לביטוח לאומי. בתור התחלה הביטוח הלאומי יבקש לקבוע תושבות. יש למלא שאלון לקביעת תושבות לחוזר מחו"ל

יש לצרף הוכחות שמרכז החיים של האדם שפונה אליהם בישראל.
הכוונה למסמכים משני סוגים:
*המוכיחים את סיום החיים בחו״ל ( חוזה סיום עבודה, חוזה מכירת נכס וכו').
*המוכיחים שמרכז החיים עבר לישראל (חוזה עבודה בישראל, חוזה שכירות או קניית דירה, רישום ילדים בבית הספר וכו').
*ניתן להגיש את השאלון והמסמכים באופן ידני בסניפי הביטוח הלאומי או לשלוח באמצעות אתר האינטרנט

בעקבות שיחה עם תושבת חוזרת ותיקה למדתי  את נושא שנת ההסתגלות. למתעניינות:
מי שמוגדר ״תושב חוזר ותיק״ או ״עולה חדש״  זכאי לפנות לביטוח לאומי ולבקש להיות במעמד של ״שנת הסתגלות״. המעמד ניתן לאנשים  אשר מעוניינים לבדוק את האפשרות להשתקע בישראל במשך שנה. שנה שמיועדת להסתגלות והתאקלמות. במהלך השנה הזו אפשר לשקול את האפשרות להישאר בישראל, ולהנות מההטבות המיועדות לתושבים חוזרים ותיקים ועולים. 
כן צריך לשלם מס על הכנסות שמפיקים בישראל באותה השנה. 
תושב בשנת הסתגלות לא נחשב כתושב ישראל לצרכי מס בשנה הראשונה לשובו לישראל.
הוא נחשב כתושב חוץ למרות שהעתיק את מקום מגוריו לישראל. אם מחליטים בתום השנה להישאר בישראל תוכר שנת ההסתגלות בספירת תקופת הפטור בתחום של הטבות המס.
 
על מנת לקבל אישור לכך, יש למלא את הטופס. מצורף תוך 90 יום מיום ההגעה לישראל:
מצורף קישור של רשות המיסים בישראל להקלות במס הכנסה לעולים חדשים ותושבים חוזרים:
aspx
אני ממליצה להתיעץ עם רו״ח בנושא הזה לפני ההחלטה.
א. החלטה על עיר מגורים/ישוב.
ב. פניה למחלקת החינוך בעירייה/מועצה לקבלת רשימת בתי הספר. לרוב, בערים בהן יש מספר בתי ספר, חלוקת התלמידים היא על פי רחובות. כך שאם רוצים להגיע לבית ספר מסויים, יש למצוא מקום מגורים באזור המשוייך אליו.
ג. עם ההגעה לארץ ומציאת הדירה:
– עדכון כתובת בתעודת הזהות במשרד הפנים והוצאת רשימת ״כניסות ויציאות״. 
– קבלת תעודת ״עולה״ / ״תושב חוזר״ ממשרד הקליטה ( הסבר על צעדים לקבלת התעודה קיים באתר)
ד. פניה לעירייה/מועצה להרשמה עם המסמכים הבאים:
 
      1.תעודות זהות עם הספח המעודכן של שני ההורים
      2.   תעודת ״עולה״/ ״תושב חוזר״      
      3. חוזה המעיד על כתובת- חוזה שכירות או רכישת           דירה (דף ראשון עם שמות, כתובת ותאריך כניסה לדירה, ודף אחרון עם חתימות)
      4. גליון ציונים וכליון התנהגות מבית הספר הקודם. רצוי מתורגם לעברית ושנתיים אחרונות, אבל עדיף לבדוק זאת מראש עם מחלקת החינוך בעירייה.
      5. אבחונים במידה ויש
      6. הורים גרושים/ יחידנים/ הורה אחד- כדאי לבדוק 
עם מחלקת החינוך אם יש טופס נוסף למילוי מקוון או ידני.
ה. פניה לבית הספר אליו רשום/ה הילד/ה לשם קביעת פגישה  עם היועצת השכבתית. לפגישה עימה יש להביא: 
  1. תעודת ה״עולה״/״תושב חוזר״.
2. טופס ״כניסות ויציאות״ 
3. גליונות ציונים. היועצת מעבירה את המסמכים למשרד החינוך לשם ברור הזכויות המגיעות לתלמיד/ה.
*המלצה: לבקש מהיועצת מידע לגבי השיבוץ בכיתה וקבלת רשימת קשר לשם יצירת קשר עם ילדי הכיתה החדשה, וכן קבלת רשימת ספרי לימוד וציוד לשנת הלימודים. 
*בבתי ספר רבים קיים ״פרוייקט השאלת ספרי הלימוד״ בעלות מוזלת.  ניתן  להצטרף  לפרוייקט בדרך כלל עד סוף חודש יוני. כך שמי שיכול/ה, עדיף לברר את הנושא מול בית הספר בהקדם האפשרי. 
בהצלחה לכל התלמידים/ות
צעדים ראשונים: זכאים ילדים אשר שהו מחוץ לישראל 4 שנים רצופות או 6 שנים לא רצופות בכדי לקבל הקלות של תושבים חוזרים יש להעביר לבית הספר אישורי כניסה ויציאה מהארץ (מקבלים במשרד הפנים), תעודת תושב חוזר  ותעודות זהות של ההורים עם הספח.
לעיתים צוות בית הספר לא מודע לזכאות להקלות. יש להפנות אותו למשרד החינוך.
בית ספר יסודי:
כל תלמיד שזכאי לעזרה מקבל "שעת עולה" (תגבור) בשבוע. אם יש מספר ילדים אשר זקוקים לעזרה מקבלים את מספר השעות לפי מספר הילדים.
פתיחת קבוצת דוברי אנגלית בנפרד תלויה בשיקולי ורצון בית הספר.
 
חטיבה ותיכון:
כל ילד יקבל שתי "שעות עולה" בשבוע.
פטור מלימודי ערבית
הארכת זמן במבחן- מי ששב לאחר 4 שנים מקבל 25 אחוז תוספת זמן
הקראת מבחנים בכל המקצועות רבי המלל
נקודות בונוס לכל מבחן – מי ששב לאחר 4 שנים מקבל 10 נקודות בונוס
הקלות בבחינות הבגרות
*ההקלות ניתנות רק למי שהפסיד ארבע שנים בתוך מערכת החינוך. כלומר, ילד ששב לישראל עד כתה ג', כלומר לא למד מעולם במערכת החינוך, לא זכאי להקלות.
סיוע משרד הקליטה במימון קורסי הכשרה מקצועית:
 
באופן כללי זכאים לקבל סיוע בהשתתפות במימון לקורס: 
תושבים חוזרים – עד שנתיים ממעמד קבלת תושב חוזר.
עולים חדשים – עד עשר שנים מיום קבלת מעמד עולה חדש.
בכדי לקבל החזר כספי עבור קורס, יש צורך להגיע לסניף של משרד הקליטה במקום מגוריכם, ולהביא עימכם:
1. תכנית הלימודים ( סילבוס)
2. הצעת מחיר מפורטת
3. אישור פיקוח/הסמכה של גוף חיצוני מוסמך.
חשוב לציין שבכדי לקבל אישור, במקרה של זוג נשוי עם חשבון בנק משותף, על שניהם מוטלת חובה להגיע לסניף ולחתום על אישור חשבון הבנק ( אליו יוכנס הכסף). 
לאחר קבלת האישור מנציג/ת משרד הקליטה ניתן להרשם לקורס. התשלום משולם על ידי הנרשמים, אשר יקבלו מספר החזרים במהלך השנה. ההחזר הוא על 70% מעלות הקורס ועד 7000 ש״ח. משרד הקליטה דורש העברת דו״חות נוכחות במהלך הקורס ובסופו, ואף אישור סיום קורס..
בנוסף, יש לקחת בחשבון שמשרד הקליטה מתנה את הסיוע באפשרויות תקציביות שיכולות להשתנות. כך שעדיף לא להתחיל ללמוד לפני שמקבלים אישור כתוב על הזכאות.
המלצה שלי- עם הפניה למשרד הקליטה לבקשת סיוע במימון קורס,יש להגיע מוכנים עם שם הקורס ומידע לגבי המוסד הלימודי. בררו במוסד אם יש להם אישור מגורם מוסמך, ואז הגיעו למשרד הקליטה עם המידע המלא.
מעברים יכולים להיות הן פנימיים- מעבר רגשי התפתחותי , גופני. והן חיצוניים – מעבר ממקום למקום, מעבר בין מקומות עבודה, שינוי בזוגיות, אימהות ועוד…
במקרה של כולנו אין ספק שאנחנו עושות מעבר חיצוני, גדול ומורגש בכל תחום של החיים שלנו ואף משפיע לא רק עלינו, אלא גם על כל הסובבים אותנו.
בין אם אנו בוחרות במעבר הזה, ובין אם אנו חשות שהוא נכפה עלינו, המעבר ממדינה למדינה הוא כל כך גדול, ומקיף כל תחום בחיים שלנו, עד שאנו עלולות לחוש שהשליטה שלנו על המצב מתערערת. ואז אנו עלולות לתת לכל עניין חיצוני שנקרה בדרכנו , בין אם הוא עשה לנו טוב ובין אם לאו להשפיע עלינו, על מצב רוחנו, על התנהלותנו, על ראיית העולם שלנו ובכך לצבוע לנו את המציאות, בהתאם לסיטואציה רגעית שלא תמיד באמת משקפת את המציאות שלנו.
יכול להיווצר מצב שגורם חיצוני , כמו אדם לא מוכר לנו אשר לשרותיו אנו נזקקות, ושהשפעתו על חיינו אמורה להיות מינורית, בזכות תגובה מסויימת שלו, ישפיע עלינו באופן אשר יקבע את הדרך בה אנו חוות את המעבר  שעשינו. וייתכן שביום אחר, או בסיטואציה אחרת, אותו אדם יכול היה באותו אופן מקרי, לצבוע לנו את המציאות בצבעים שונים לגמרי.
אז מה אנו יכולות לעשות בתקופה כה מורכבת בחיינו  כדי להחזיר לנו את השליטה על התחושות שלנו ולצבוע לנו את החיים בצבעים נעימים לנו? 
– להשתמש ביכולת שלנו לבחור. לבחור כיצד אנו רוצות לראות את המציאות. לבחורי כיצד לשלוט ברגשות שלנו. לבחור עד כמה לקחת ללב כל אתגר שנקרה בדרכנו, וכיצד להגיב אליו. לבחור מי ישפיע על חיינו ומי לא.
– לראות בכל אתגר או מהמורה בדרך מנוף להתפתחות. אם צלחנו את אותו אתגר, סימן שלמדנו כיצד להתנהל מולו. ובפעמים הבאות כבר יהיה קל יותר לצלוח אותו.
– לנסות ולהסתכל על העולם באופטימיות. אופטימיות היא השקפת עולם הרואה בעולמנו חיובי במהותו. השקפת עולם שאומרת שבסופו של דבר, דברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר. לפעמים קשה להיות אופטימיים. בתקופות שבאופן אובייקטיבי לא קל לנו, אך זו גישה שצריך לאמץ, ולעבוד על עצמו כל הזמן להיזכר בה. עם הזמן זה כבר ייהפך להרגל. 
– חשוב לתת תשומת לב להצלחות שלנו, ולא רק לכשלונות. הצלחה לא חייבת להימדד במונחים גדולים. הצלחה בימים כה עמוסים יכולה להיות גם עמידה בתכנית שלנו להיום. ומצד שני, ננסה לא להתייחס לחוסר הצלחה רגעי כחלק משרשרת ארועים אלא כארוע בודד. 
– כשמתגנבת מחשבה שלילית, לנסות להחליפה במחשבה חיובית. לדוגמא, במקום חדש, במקום לחשוב שאני לא מכירה אף אחת, אני יכולה לחשוב איזו הזדמנות נפלאה נפלה בידיי להכיר מלא אנשים חדשים, ולהרחיב את מעגל ההכרויות שלי. 
– לחייך הרבה. מבחינה ביולוגית זה משפיע לטובה על מצב הרוח וגם גורם לסביבה לחייך אלינו יותר חזרה. 
חשוב לזכור, ממעבר אפשר לצמוח. כל התנסות היא מקור ללמידה!
אני מאחלת לכולנו נחיתה קלה, ושהתאקלמות שלנו תהיה צבועה בצבעים שאנו בחרנו לעצמנו.
תקופת השגרה בישראל התחילה ואיתה התחילו ה״חיים האמיתיים״ בישראל לאלו ששבו השנה.
הילדים בבתי הספר, משרדי הממשלה פתוחים , ונותר לנו ההורים לסגור את כל הפינות שקשורות לשיבה לארץ בכדי לקדם אותנו ואת משפחותינו לקראת חיי שגרה מבורכים בארץ. 
🌸אז הנה מספר טיפים לקידום העניינים: 
– בין אם אתם עובדים או לא, ערכו רשימה מסודרת של המטלות שנשארו לכם. חלקו אותה לפי סדר עדיפויות  והקציבו מספר מטלות הגיוני לשבוע על פי סדר העדיפויות. קחו בחשבון שיש פרוצדורות שלוקחות זמן, וזה אומר שאולי כדאי להתחיל מהן אם חשוב לכם שהעניין יסודר בהקדם, או להיפך, לשמור לשלב מאוחר יותר כשתהיו פחות עמוסים, במידה וזה עניין שיכול לחכות. פרוצדורות שעלולות לקחת זמן:חיפוש בית, רשיונות נהיגה אם יש צורך לעבור טסט/ תאוריה, הרשמה ללימודים והסדרת ההחזר דרך משרד הקליטה, פתיחת עסק, חיפוש עבודה, תהליך גיוס לצה״ל למחוייבוי הגיוס ועוד. לעומת זאת, הסדרת זכויות במשרד החינוך, משרד הפנים וביטוח לאומי לא אמור לקחת הרבה זמן. בעלי הנסיון מוזמנים להוסיף ולעדכן מנסיונם.
– חיפוש עבודה: נושא כאוב ורגיש. נסו להיות ממוקדים. יש אתרי אינטרנט, קבוצות פייסבוק וחברות כח אדם שמתמחות במקצועות השונים. בכדי לא להעמיס יותר מידי על עצמכם,תבררו אילו אתרים מתאימים למקצוע שלכם. תתמקדו בהם. מעבר לזה, תבדקו עם עצמכם מה אתם בדיוק מחפשים. שלחו קורות חיים למשרות שבאמת רלוונטיות לכם בכדי לא להעמיס על עצמכם בתקופה שגם ככה רגישה ולחוצה, ראיונות מיותרים ואכזבות לא רלוונטיות. עד כמה שאתם רוצים למצוא עבודה, עדיף להיות ממוקדים בחיפוש ולא לשלוח קורות חיים לכל עבר. גם ככה אתם מלאי מטלות והכל חדש לכם. 
אם צריך להתייעץ עם איש מקצוע תתייעצו. אפשר לקבל ייעוץ דרך משרד הקליטה. 
– זמן לעצמכם:  זה הזמן לנסות לנשום קצת אויר ולהסתכל מסביב. הילדים במסגרות ובשגרה. זה הזמן למצוא חוג, טיול מחוץ לאזור המגורים כדי להנות קצת מהנופים שלא ראינו מזמן, פגישה עם חברים לחידוש או בניית קשר ועוד… סוף סוף נגמרה תקופת החופשים האינסופיים של הילדים ויש פנאי להנות קצת מזמן איכות. נצלו זאת בכדי לצבור כוחות. אם אתם תהיו רגועים ומרוצים, כל המשפחה גם תהיה בעקבותכם.
– והכי חשוב, בעיקר בתחום הבירוקרטיה וחיפוש העבודה, עד כמה שזה נשמע קלישאתי- קחו אויר. לא הכל בשליטה שלכם אז אין טעם להיות מתוסכלים. יש דברים שלא יילכו בדיוק בקצב שאתם רוצים, אבל בסוף הם יסתדרו. תסכול תוציאו בבית, בספורט, או פה בקבוצה, ולא כלפי האנשים שמולכם. זה לא יפתור לכם את הבעיה . תנסו תמיד לחייך, גם ברגעים קשים, ולהגיד לעצמכם שבקרוב זה יסתדר… תאמינו לי , זה עובד 😊
זכרו, לא ירחק היום וסבך המטלות יהיה מאחוריכם, והשגרה הברוכה תשכון בביתכם

יום כניסת הילדים למסגרות החינוכיות הוא יום מרגש ביותר בתהליך החזרה לישראל. זהו יום אליו אנו מתכווננים מרגע ההחלטה לשוב לארץ, ואפילו עוד לפני- מערכת החינוך היא אחד מהשיקולים העיקריים עד מתלבטים מתי לשוב. 

איך הילדים שלנו יקלטו מחדש במסגרות? העברנו אותם ממדינה למדינה, הפרדנו אותם מהחברים שלהם, מהמקום המוכר שלהם והבאנו אותם לתרבות חדשה. נשמע לא משהו , נכון? 
‎באמת מדובר ביום משמעותי עבורנו ועבור ילדינו. ויכול להיות שיהיו ימים לא פשוטים בהתחלה. הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. הילדים שלנו צריכים להתמודד עם הרבה תחומים שחדשים שלהם- השפה, התרבות, להכיר חברים חדשים, מקצועות לימוד חדשים, ואפילו הנראות של בית הספר שונה
‎כדי להקל עליהם, חשוב שאנחנו ההורים נראה להם ונשדר להם חיוביות. גם אם בפנים הבטן מתהפכת, אם נראה להם שאנחנו רגועות, ומאושרות עבורם שהם מתחילים את החיים האמיתיים כאן בישראל, הם גם יהיו רגועים יותר ונינוחים יותר.
‎ובעצם, למה לא? יש הרבה קסם בלהתחיל מההתחלה. להכנס לשגרה חדשה, להכיר אנשים חדשים, לשפר את העברית, וזו הזדמנות מצויינת עבורם להציג את עצמם לעולם החדש שלהם עם כל היתרונות שלהם- האופי האישי של כל אחד מהם, אבל גם השפה הנוספת שלהם, ההכרות שלהם עם העולם הגדול, החוויות המדהימות שצברו במהלך חייהם, היכולת שלהם להתמקם במקום חדש. אלו מתנות שהילדים שלנו קבלו במהלך חייהם שיעזרו להם להתמודד עם קשיים לאורך כל החיים
‎ואיתם הם צריכים ללכת בראש מורם לבתי הספר והגנים
 
המלצות שלי:
‎דברו איתם בימים שלפני מועד כניסתם לבית הספר. חפשו איתם את נקודות החוזק שלהם, שילמדו לנצל אותם, הזכירו להם את היכולות שלהם, עודדו אותם לבוא עם חיוך בבוקר, גם אם קשה להם, עודדו אותם לפנות לצוות החינוכי כשלא קל להם ( ודווקא פה בישראל יותר קל לפנות לצוות החינוכי), הסבירו להם שזה לא נורא אם הם לא מבינים הכל בהתחלה, ואין צורך לרוץ אחרי ציונים גבוהים כרגע. הסבירו להם
‎שהם יכולים לקחת את הזמן להתמקם, שיתרכזו בהתבוננות ובהכרת הסביבה החדשה שלהם, ושאין מה לעשות, הזמן יעשה את שלו
‎מנסיון שלי, הילדים שמגיעים מחו״ל מושכים את תשומת הלב בבתי הספר. כולם יודעים מיהם, כולם רוצים להכיר אותם. עודדו אותם לנצל את ההזדמנות הזו. ישאלו אותם הרבה שאלות על החיים בחו״ל. הכינו את הילדים שלכם לעניין הזה. שיידעו לספר על הלימודים בחו״ל, מקומות שביקרו בהם, דאגו שידעו לספק את יצר הסקרנות הישראלי וכך לא ירגישו לבד. 
‎וזיכרו, כל אחת מאתנו עברה תקופות של התחלה בחיים. אם בארץ חדשה, בעבודה, בצבא וכו…תמיד הכל נראה בהתחלה קשה ומאיים, אבל אם מסתכלים אחורה, רואים שעברנו תהליך, שבסופו התמקמנו. וגם הרווחנו הרבה דברים בדרך- חוויות, ידע, חברים לחיים ועוד
‎אז קחו הרבה אויר ( ואני יודעת שאלו מילים שחוזרות על עצמן הרבה, אבל ככה זה), ותנסו להגיע עם ילדיכם למסגרות ביום ראשון עם ראש מורם וחיוך רחב לקראת ההרפתקה החדשה בחייהם
ילדים אשר שהו מחוץ לישראל 4 שנים גם אם לא רצופות זכאים להקלות בלימודים. 
בכדי לקבל הקלות של תושבים חוזרים יש להעביר לבית הספר אישורי כניסה ויציאה מהארץ (מקבלים במשרד הפנים), תעודת תושב חוזר ( מקבלים במשרד הקליטה) ותעודות זהות של ההורים עם הספח בו רשומה כתובת המגורים המעודכנת..
לעיתים צוות בית הספר לא מודע לזכאות להקלות. יש להפנות אותו למשרד החינוך לברור.
בית ספר יסודי:
– כל תלמיד שזכאי לעזרה מקבל "שעת עולה" (תגבור) בשבוע. אם יש מספר ילדים אשר זקוקים לעזרה מקבלים את מספר השעות לפי מספר הילדים.
– פתיחת קבוצת דוברי אנגלית בנפרד תלויה בשיקולי ורצון בית הספר.
חטיבה ותיכון:
– כל תלמיד יקבל שתי "שעות עולה" בשבוע.
– פטור מלימודי ערבית.
– הארכת זמן במבחן- מי ששב לאחר 4 שנים מקבל 25 אחוז תוספת זמן. מי ששהה מחוץ לישראל זמן רב יותר, זכאי לאחוז גדול יותר של תוספת זמן במבחן.
– הקראת מבחנים בכל המקצועות רבי המלל
– נקודות בונוס לכל מבחן – מי ששב לאחר 4 שנים מקבל 10 נקודות בונוס. ממי ששהה מחוץ לישראל זמן רב יותר, זכאי ליותר נקודות בונוס.
– הקלות בבחינות הבגרות:
ההקלות ניתנות רק למי שהפסיד ארבע שנים בתוך מערכת החינוך. כלומר, ילד ששב לישראל עד כתה ג', כלומר לא למד מעולם במערכת החינוך, לא זכאי להקלות.
 
טיפים למגיעים בזמן החופש הגדול:
בדרך כלל המזכירויות של בתי הספר נסגרות לחופשה בתחילת חודש אוגוסט. אז מי שמגיע בימי החופש, עדיף להתקשר בהקדם לבתי הספר ותבקש שני דברים: א. רשימת ילדים מהכתה אליה הילדים שלכן משובצים. כך יוכלו הילדים כבר ליצור קשר ראשוני עם כיתתם.
ב. רוב הסיכויים שכבר לא תוכלו להשתמש בפרוייקט השאלת הספרים ( מסתיים כבר בסוף יוני), אז כדאי לקבל כבר עכשיו את רשימת הספרים והציוד לבית הספר בכדי שיהיה לכן מספיק זמן לרכוש. ככל שמתקרבים לסוף אוגוסט, החנויות מלאות יותר בקונים, ויכול להיווצר מחסור בספרי לימוד.
בהצלחה לכל התלמידים!
בימים אלו מתבקשים ההורים לשלם את תשלומי ההורים לבית הספר. אני נתקלת בלא מעט שבים/ות שמבקשים לברר אם הם מקבלים סיוע בתשלומים בגלל היותם תושבים חוזרים/ עולים חדשים. 
על פי חוזר מנכ״ל, עולים חדשים בלבד (ולא תושבים חוזרים) זכאים לסיוע במימון חלק מהוצאות החינוך במידה והם מתקשים לשלם עבור הוצאות הקשורות לבית הספר. הסיוע הכלכלי מיועד לרכישת ספרי לימוד, טיולים, "סל תרבות" (ארועים שבית הספר מארגן לתלמידים) ועוד הוצאות שעל ההורים לשלם. 
האגף למחוננים ולמצטיינים במשרד החינוך מפעיל תוכניות מיוחדות לטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים בתחומי דעת שונים. למבחן שני שלבים, והוא נערך בכתה ב׳. בימים אלו המבחן הראשון מתקיים בבתי הספר. המבחן כולל בעיקר קטעים בהבנת הנקרא, וגם בתחום החשבון. הוא נועד לסנן את 15% של התלמידים עם היכולת הכי גבוהה בכיתה. תלמידים אלו יקבלו זימון לשלב ב׳.
שלב ב׳ של המבחן יתקיים בין החודשים דצמבר- מרץ והוא נערך במכון סאלד. 
לגבי תלמידים עולים חדשים או תושבים חוזרים, או מי שלמד באחת מהשנתיים שקדמו לבחינה בגן או בבית ספר שההוראה בו היא בשפה זרה, רשאי בית הספר בשיתוף עם ההורים להפנותם ישירות לשלב ב׳ של המבחן בתנאים המתאימים להם ( ככל הנראה בשל הקושי להתמודד עם קטעים בעברית של הבנת הנקרא).
לשם כך יש להגיש אל הרפרנט המחוזי בקשה למבחן זה עם מסמכים המוכיחים את הבקשה עד ה 31.12.18 וכך  יוכלו לקבל זימון לשלב ב׳ בתנאים הדרושים לו. ההנחיות המדוייקות מצויות באתר האגף למחוננים ומצטיינים. קישור בסוף הפוסט. 
למשרד הקליטה יש תכנית שמסייעת לתושבים/ות חוזרים/ות וגם לילדיהם/ן לפתח יזמות ולפתוח עסק.
זכאים/יות לעזרה ממשרד הקליטה הם עולים/ות חדשים/ות ותושבים/ות חוזרים/ות.
ניתן לקבל עזרה בבניית תכנית עסקית, ייעוץ, ליווי העסק ואף קבלת סכום התחלתי במקרים מיוחדים.
יש למשרד הקליטה מספר מרכזים עסקיים לעולים ותושבים חוזרים הפרוסים ברחבי הארץ.
פרטים נוספים מן השאר ניתן למצוא באתר משרד הקליטה:
קוסטקו: חבילות זיפלוק, ניילון נצמד, נייר כסף מכל הסוגים, שקיות אשפה גדולות, סכיני גילוח, תבלינים גדולים, מלח הימאליה, תמצית וניל, קרם הגנה, שמפו, שוקולד.
כלים: קורנינג, פיירקס, תבניות קפיציות, סכו"ם.
חשמל: שואב אבק דייסון, איירובוט, אלקסה, טלויזיות 220V
טקסטיל: נעלי ספורט, ביגוד, מצעים במידה ומידות המיטות לא תואמות למיטות בארץ.
ריהוט: ריהוט לבית, ריהוט גינה.
תרופות: משחת Neosporin, חבילות אדויל, מלאטונין, ויטמינים למיניהם. 
משחקים: לגו, משחקי יצירה ממיקלס ובכלל, מוצרים של קריולה
לקראת המעבר לישראל יש לדאוג לנושא הדואר. ישנן שתי אפשרויות:
1. האפשרות הטובה ביותר: עקוב אחרי לכתובת בישראל. ניתן למלא טופס פשוט בסניף הדואר הקרוב לאזור מגוריכם. השרות חינם למשך שנה. המגבלה היחידה היא שצריך כתובת בארץ אליה יגיע הדואר ולא תמיד אנו יודעים מה תהיה הכתובת מראש.
להלן הקישור לשרות: https://www.usps.com/manage/forward.htm
2. עקוב אחרי לחברים עדיין מתגוררים בחו"ל, ולדאוג שהדואר יעבור אליכם עם אנשים שטסים לארץ. יתרון: החברים יכולים לפתוח את הדואר ולצלם לכם כך שתוכלו להתרשם מיידית במידת הדחיפות ולטפל בנושא. בדרך כלל נוח לתקופה קצרה לאחר מכן במידה ויש כתובת קבועה עדיף לעשות שרות "עקוב אחרי" אליה.
 
*בשל העובדה שלעיתים קרובות יש בדואר מעטפות עם פרסומות, ישנו שרות בעלות כספית נמוכה שסורק את המעטפות מבחוץ ומאפשר למקבל הדואר להחליט אם הדואר חשוב לו או לא. 
להלן הקישור לשרות:  https://www.usps.com/manage/forward.htm
 
*מומלץ לדאוג לעדכן את הכתובות שלכם לכתובת החדשה בישראל במהלך השנה בקרב גופים איתם תשמרו על קשר במשך יותר משנה.
אזרח ששהה מחוץ לישראל מעל שנה וחצי, ולא שילם דמי ביטוח בריאות עבור תקופה של שנה לפחות, או אזרח שביטל תושבות לא יהיה זכאי לקבל שרותי בריאות באופן מיידי עם חזרתו לישראל.
הפקיד בביטוח לאומי ייחשב את תקופת ההמתנה על פי מה שרשום  בתעודת התושב החוזר, או תעודת העולה.
החישוב הוא כדלקמן:
עבור כל שנת העדרות מהארץ יש תקופת המתנה של חודש אחד. תקופת ההמתנה המירבית היא 6 חודשים.
*מהי שנת העדרות?
תקופה של 12 חודשים אשר במהלכם היתה שהיה מחוץ לישראל לפחות 183 ימים, גם אם הם לא רצופים.
*מהו חודש המתנה?
תקופה של 25 ימים רצופים של שהייה בישראל.
שימו לב! 
יציאה מישראל לפני סיום 25 ימים רצופים של שהייה בישראל- תבטל את הימים שנספרו עד היציאה.
*אם יצאתי מישראל לצרכי עבודה או לצרכי טיפול רפואי?
ימי השהייה מחוץ לישראל ייחשבו כימי שהייה בישראל, אבל חודש ההמתנה יחושב על פי חודש קלנדרי מלא (1-30 לחודש), ולא לפי 25 יום.
*מי פטור מתקופת המתנה?
-ילדים עד גיל 18
-עולה חדש
-קטין חוזר
-חייל משוחרר בתקופה של עד 24 חודשים מיום השחרור
*** ניתן לפדות את תקופת ההמתנה ע"י תשלום מיוחד בסך 11,460 ש"ח בתשלום אחד או עד 6 תשלומים (את השרותים הרפואיים יהיה ניתן לקבל עם תום תשלום התשלומים).
*** ישנם ביטוחים פרטיים אשר ניתן להשתמש בהם עד מועד סיום תקופת ההמתנה.

רבים מהשוהים בחו״ל חושבים על שיבה לארץ. אבל המחשבות האלו יכולות להישאר זמן רב בגדר מחשבה כי יש המון חששות, התלבטויות וצעדים שיש לנקוט אם מגיעים להחלטה.

ישנם שיקולים מאד משמעותיים שמשפיעים ומושפעים מהחלטה כזו. מהבחינה המעשית, השיקול העיקרי בינהם הוא השיקול הכלכלי. אם לאחד או לשני בני הזוג לא מחכה עבודה מסודרת עם החזרה לארץ, מדובר בלקיחת סיכון לא פשוטה. נוצרות שתי דילמות: הראשונה, קיומית- מהיכן יגיעו ההכנסות? והשניה- היכן נגור? אם איננו יודעים היכן נעבוד קשה להחליט על מקום מגורים קבוע.

מהבחינה הרגשית- כשיש ילדים במשפחה, קיימת התלבטות היכן לגור. באופן טבעי אנו רוצים למצוא מקום שמבין בקליטת ילדים שחוזרים מחו״ל, שמכיר את זכויותיהם, שיכול לעזור להם לשמור על השפה הזרה, שיודע לקבל יפה ילדים שאינם דוברים עברית וכו׳.

והבעיה היא שלא תמיד יש הלימה בין היכולת הכלכלית שלנו ( בעיקר בתחילת הדרך לאחר המעבר), או בין מקום העבודה המיועד, לבין הישוב שנראה לנו שהכי מתאים עבורנו כמשפחה.

אז מה עושים?

יושבים ומדברים על כל השיקולים. עבודה, חינוך, חברה, קרבת במשפחה המורחבת ועוד ועוד…

אם רוצים באמת להגיע להחלטה, יש צורך לדון בכובד ראש בכל השיקולים. בראש ובראשונה לראות שהמבוגרים האחראיים במשפחה שלמים עם ההחלטה לשוב,  באמת רוצים, ומודעים לאתגרים הכרוכים בכך, ובשלים להתמודד איתם. והכוונה היא ליצור זמן ומרחב לדיון רציני בנושא, ולא זריקת משפטים סתמיים בתקופות של לחץ או משבר.

במידה ויש החלטה שלמה לחזור, רצוי לבדוק את שוק העבודות. לבדוק אם המקצוע שרכשתם בחו״ל ( במידה וזה המקרה) תופס בישראל, ואם לא, באילו השלמות הוא כרוך ( מבחינה כלכלית ומבחינת זמן). לבדוק את גובה ההכנסות הממוצע כרגע בישראל במקצוע שלכם, והיכן בארץ ממוקמים מקומות העבודה הקשורים למקצוע.

לעיתים מעבר הוא הזדמנות נפלאה לשינוי מקצועי, אך לשם כך צריך פניות זמנית, רגשית, וכן כלכלית.

לאחר בדיקת אפשרויות העבודה כדאי לגשש עם אזורים המתאימים לילדים ( במידה ויש). בעניין הזה חשוב לדעת שהילדים בסופו של דבר ( לאחר תקופת התאקלמות), ימצאו לעצמם חברה/תחביב/ מסגרת. האפשרויות הפתוחות בפני הילדים רבות בכל מקום. אין ספק שיהיה להם קל יותר להשתלב  באזורים בהם הפתיחות וההכרות עם תושבים חוזרים כבר קיימת, אבל  יכולת ההתאקלמות  שלהם  מהירה משל המבוגרים, והם יסתדרו בכל מקום בסופו של דבר, בטח מבחינת שפה. יש לציין, שכמעט בכל ישוב בארץ יש כתות עולים באחד מבתי הספר.

קרבה למשפחה מורחבת היא גם שיקול משמעותי, אם כי במרחקים של ישראל, לא חייבים לגור תמיד באותה העיר. תלוי באינטנסיביות בהם אתם מתכננים להיפגש עם המשפחה (עזרה על בסיס יומיומי דורשת כמובן קירבה, אך מפגשים על בסיס שבועי לא מחייבת מגורים באותו הישוב).

המלצה שלי- אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, והגעתם להחלטה לשוב, נסו להגיע לישראל לפרק זמן של שבוע מספר חודשים לפני השיבה, תקבעו מראש פגישות במחלקות חינוך בישובים שמעניינים אתכם,ואפילו בבתי ספר, תתחילו לחדש קשרים עם חברים ומכרים משכבר הימים, גם חברים של חוויות וגם כאלו שיכולים לתת לכם מידע על מקומות עבודה, רכזו מראש שבוע מסודר מלא בפגישות עם שאלות מוכנות מראש, ותתחילו לעשות סדר במחשבות.

השיבה לישראל היא תהליך מורכב, ונכנסים בו הרבה יותר שיקולים מאלו שכתבתי כאן, אך אלו העיקריים שבהם. ואם ניתן להם משקל ותשומת לב, שאר השיקולים יקבלו מענה תוך כדי…

בהצלחה🙏🏻

ההחלטה אם ומתי לשוב לישראל משמעותית ועוצמתית עבור כל המשפחה כמשפחה, ועבור כל אחד מבני המשפחה לחוד.

לעיתים, המחשבה אם לשוב לישראל מרחפת ומלווה את המשפחה לאורך תקופה ארוכה מאד, אפילו שנים רבות, טבועה בדינאמיקה המשפחתית, ונשארת תלויה לאורך זמן כה רב, עד שהילדים כבר לא באמת מאמינים שזה יקרה. לעומת זאת, לעיתים ההחלטה יכולה הליות מהירה בעקבות שיקולים חדשים או נסיבות שנוצרו, או סתם כי זה מרגיש מתאים.

בכל המקרים, המחליטים הם ההורים, וחשוב שהילדים ידעו שיש מבוגר אחראי בבית שלוקח החלטות כל כך משמעותיות עבורם, אך יש צורך לשתפם בנושא.

מרבית ההורים מעידים, שהצעד של שיתוף הילדים הוא אחד מהצעדים המורכבים עימם הם מתמודדים לקראת השיבה לארץ. ההורים לא יודעים כיצד הילדים יגיבו, וחוששים מתגובות לא צפויות. החשש הגדול ביותר של כל הורה הוא תגובה רגשית שלילית של הילד, תגובה שמעוררת מיידית גם את חששותיו של ההורה, ומעמתת אותו עם פחדיו הוא, עלולה להציף גם אותו ולגעת בנקודות שהכי כואבות גם לו.

אבל… אין מנוס. אם יש החלטה, רצוי לשתף את הילדים. אין טעם להסתיר. הילדים חשים אותנו ההורים. אם ההורים שלמים עם ההחלטה ופועלים לכיוונה, הילדים יחושו בכך. ככל שההורים שלמים עם ההחלטה ופועלים לכיוונה, הילדים ירגישו בכך, וככל שההורים ינסו להסתיר, ההחלטה תיראה "חשודה" ומאיימת יותר.

כך שרצוי לספר להם כשיש החלטה רשמית. גם אם עוד יש זמן. לגבי ילדים קטנים, שאין להם עדיין תחושת זמן, רצוי לספר כשנכנסים להילוך גבוה לקראת המעבר, מאחר ואין להם תחושת זמן. אם חשים צורך או אם הם חשים במשהו, ניתן לומר להם שיש כוונה לחזור לישראל אך מדובר בעוד הרבה זמן.

כיצד לספר?

כל הורה מכיר את הילד שלו הכי טוב, ויודע כיצד לדבר עימו, ויש להתייחס גם לגיל הילד כאמור. בכל מקרה, יש לספר לילדים באופן חיובי. להתחיל מהבשורה עצמה, להסביר בשפה וברמה המתאימה לגיל הילד, מה המניעים לכך, מה היתרונות (קרבה למשפחה, חברים חדשים, חיים במדינה שתמיד רצינו לחיות בה וכו'…), אך גם לתת מקום למחשבות וחששות ולדבר על הקשיים שעלולים לצוץ. ואז כמובן, לדבר על כך שההורים יהיו תמיד לצד הילדים, שהקשיים הם זמניים, ובמידה וכבר עברתם בעבר מקום מגורים, אפשר להזכיר להם את הקשיים שהיו בהתחלה ולהשוות למצב היום.

קשה לצפות את תגובת הילדים, אך כהורים עליכם להיות מוכנים לכל תגובה. לומר לילדים שאתם מבינים אותם, מותר לומר שגם לכם לא קל ועדיין למצוא את היתרונות במעבר. גם אם הילדים מביעים התנגדות לדבריכם, אין זה אומר שהם לא מקשיבים לכם, ולא מפנימים את מה שאתם אומרים.

מנקודת מבטי, ילד ש"מקשה" על הוריו, שמרשה לעצמו להחצין רגשותיו, זה ילד שבוטח בהוריו ויודע שהם מסוגלים להכיל אותו. אז היו מוכנים לתגובות רגשיות ולמשפטים לא פשוטים. אם תהיו מוכנים אליהם, ותבינו שהם מבטאים חשש, וצורך לבטא סערה רגשית, יהיה לכם וגם להם קל יותר להתמודד עם המצב. מותר גם לכם להביע רגשות, לבכות איתם, לצחוק, לכעוס, להתרגש, ובאופן כללי, ככל שתהיו טבעיים יותר, וכנים יותר, כך יהיה לילדים קל יותר להתמודד עם הבשורה.

ולאחר שבישרתם לילדים?

יש הורים שיבחרו להתחיל מיד בצעדים לקראת המעבר- אריזות, בירורים, חיזוק השפה העברית ועוד… זו כבר החלטה של ההורים, אך חשוב להיות קשובים לילדים, לשים לב לאופן התנהגותם בעקבות הבשורה, ולעודד אותם לדבר אם חשים שיש צורך בכך.

אפשר ורצוי לאפשר להם להיות שותפים בבשורת העניין לשארהמשפחה/חברים/המסגרת החינוכית וכו'. ככל שיהיו שותפים יותר לעשייה, ככה יחששו פחות.

עם בני נוער אפשר לדבר על בתי הספר, מגמות שיעניינו אותם, לחשוף אותם לתנועת נוער, להראות תמונות של אזור המגורים ועוד. כל דבר שיקרב וישקף להם את המציאות שמחכה להם. ניתן לדבר איתם ולהכינם

להזדמנות להציג את עצמם במקום החדש כפי שהם רוצים, כי הם מתחילים התחלה חדשה.

זכרו! הילדים שלכם חשים אתכם. מה שתשדרו להם, זה מה שהם יחושו. מותר לשדר חשש, אך במקביל לשדר גם חוזק, תקוה, ולהתמקד בכוחות החיוביים.

המעבר מעורר הרבה אתגרים, אך הם זמניים ופתירים. וככל שתאמניו בכך אתם, כך יאמניו בכך הילדים. ואם לכם יש חששות, התלבטויות או קשיים שעדיין לא פתרתם עם עצמכם, הוציאו אותם ודברו עליהם. עם אנשי מקצוע, חברים, משפחה או כל מי שתבחרו, אך לא בפני הילדים. אליהם תבואו בגישה חיובית. מותר לשתף רגשות, אך לאחר שעיבדתם אותן ונתתם דעתכם עליהם קודם.

בהצלחה!

לאחרונה, אני מוצאת את עצמי כותבת לכן הרבה על נושא הילדים. לימודים, תחושות שייכות, כיצד לדבר איתם וכו׳. ופתאם קלטתי שאני עושה בדיוק את מה שאני לא רוצה לעשות- לדבר על הילדים ולא עלינו – האימהות- עמוד התווך שלהם, אבל גם יישות בפני עצמה, שרוצה גם כן להרגיש טוב עם עצמה, מסופקת, מגשימה את עצמה, להרגיש יעילה, פרודוקטיבית , וכן, גם מקור הכנסה משמעותי למשפחה. 
זה לא סוד שרוב הנשים ( וגם חלק מהגברים למען האמת) שבות לישראל ללא תעסוקה. ויותר מכך, נשים רבות שבות לישראל לאחר שנים רבות בהן לא עבדו גם בחו״ל. 
ואז מגיעות לישראל. עצם השיבה כרוכה בהוצאות מרובות, ובנוסף, בישראל יש תרבות של עבודה כך שרוב הנשים עובדות ועסוקות, ואשה ששבה לארץ מוצאת עצמה ללא תעסוקה וללא ההכנסה, ומכאן ועד לתחושות לא נוחות לגבי הדימוי והערך העצמי קצרה. 
בשיחות ייעוץ עם נשים מוכשרות, שהיו רבות פעלים לפני המעבר לחו״ל, וחלקן גם רבות תארים, אני שומעת את הקושי לגייס כוחות ובעיקר את הקושי להציג את יכולותיהן המקצועיות כשהן שבות לישראל.
רבות מאתנו לא עבדו בעת שהותן בחו״ל מסיבות רבות, שהעיקריות שבהן חוסר בתעודה מורשית למקצוע במדינה בה אנו חיות, התעסקות בהתאקלמות הילדים ועוד…
ויותר מזה, המעבר עצמו והפרידה מהעבודה האינטנסיבית בישראל לפני המעבר היווה עבורנו הזדמנות חד פעמית לקחת חופש ולהנות לתקופה מסויימת מהאפשרות שנפלה בחלקנו לנוח קצת מהעבודה…
אך בקלות החיים התמלאו בעיסוקים אחרים. חלקנו נהננו מתקופה זו לאורך זמן וחלקנו חשנו בשלב מסויים לא מסופקות.
ואז אנו שבות לישראל, לאחר מספר שנים ללא תעסוקה, וללא נסיון מקצועי שניתן להכניס לקורות החיים, עם שגרת חיים מלאה שעבודה היא לא חלק ממנה, עם משפחה שזקוקה לנו כמקור תמיכה להתאקלמות, ומתחיל הלחץ למצוא עבודה… נשמע לא משהו. נכון?
אז חשוב לי לומר לכן- התקופה הראשונה לאחר השיבה לישראל היא תקופה מאתגרת ומורכבת. חיפוש העבודה הוא אחד האתגרים המשמעותיים בה במקביל למשימות רבות נוספות. אני לא יכולה להבטיח לכן שתמצאו את מקומכן המקצועי מיד, אך אני כן יכולה לומר לכן שזה יקרה… ובשביל שזה יקרה, חשוב שנחפש עבודה בדרך מפוכחת ורגועה ככל האפשר. נשמע קלישאתי? אולי, אבל זו הדרך.
חשוב שנחשוב קצת על עצמנו. מה אנחנו בעצם מחפשות? האם האפשרות של חזרה לאותו מקום עבודה או לאותו תפקיד עדיין מתאימה לנו בכלל? ואם כן, איזה ערך מוסף נתנה לי תקופת הרילוקיישן עבור התפקיד הזה? 
הנטיה שלנו באופן טבעי תהיה לחפש את מה שעזבנו, אבל אולי באופן לא מודע זה כבר לא מתאים, ואז נשדר בראיונות עבודה באופן לא מודע את חוסר רצוננו לחזור לתפקיד הזה…
או שאולי בכלל השתננו קצת ואנחנו רואות את הדברים עכשיו מזוית קצת שונה? ואז אולי אפשר לחשוב על תפקיד אחר (ולא בהכרח מקצוע אחר).
אז מה אני רוצה לומר לכן- תארגנו לכן קצת זמן מתוכנן מראש. שבו עם עצמכן, או עם בן הזוג, או עם חברה, או עם איש מקצוע. תמשתמשו באחרים שרואים את אתכן באופן אובייקטיבי ויכולים לחשוף לכן מאפיינים וכוחות שאתן מתקשות לראות לבד, לשקף לכן את תחושותיכן, ותחשבו- מה באמת אתן רוצות לעשות?
ראיתן עולם. גדלתן עם העולם. התמודדתן עם לא מעט אתגרים מורכבים סביב הרילוקיישן, פתרתן דילמות מאתגרות, פיתחתן זוית ראיה חדשה על החיים, למדתן או שידרגתן שפה נוספת, למדתן להכיר את עצמכן טוב יותר. 
בקיצור- פיתחתן מיומנויות שלא היו לכן קודם, ולא אגזים אם אומר- שידרגתן את עצמכן.
אז אחרי שתשבו עם עצמכן ותחשבו מה אתן יכולות להציע לעולם, שלא יכלתן להציע לפני המעבר, תיגשו לתהליך חיפוש העבודה. מחו״ל, או שכבר בישראל, זה לא משנה, אבל תנסו למנף את תקופת החיים שחייתן בחו״ל ולהשתמש בה כנסיון חיים משמעותי גם בקטע התעסוקתי. ואני באמת מאמינה שזה כך!
אז שיהיה לכן בהצלחה!

שלום לכולן. אני שמחה לבשר על שיתוף פעולה שלנו עם חברת "מעוף משאבי אנוש" אשר מתפעלת מרכזי תעסוקה לעולים חדשים ותושבים חוזרים בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה.

מוזמנות לקרוא על המרכזים ולהתחיל להשתמש בשרותיהם.

בנוסף, בקרוב המרכזים יתחילו להעלות משרות עבורינו התושבות/ים החוזרות/ים והעולות/ים החדשות/ים  פה בקבוצה. אז מחפשות הקבוצה, מוזמנות לעקוב (המשרות לשני המינים).

קצת על מרכזי התעסוקה:

מרכזי תעסוקה לעולים חדשים ותושבים חוזרים החלו את פעילותם בתחילת 2014.

המטרה היא לשלב עולים חדשים ותושבים חוזרים בעולם התעסוקה בישראל, למצוא להם עבודה אשר הולמת את ניסיונם המקצועי, השכלתם, כישוריהם האישיים ורצונותיהם – בכפוף לתנאים של משרד העלייה והקליטה.

השירות הוא ללא עלות וללא מחויבות – בכפוף לתנאים של משרד העלייה והקליטה.

חברת מעוף משאבי אנוש מתפעלת מרכזי תעסוקה אלה, עקב זכייה במכרז של משרד העלייה והקליטה. מרכזינו פזורים ברחבי הארץ מנהריה וטבריה שבצפון ועד ראשון לציון שבשפלה.

במרכזים אילו יושבות יועצות תעסוקה, האחראיות על הנגשת שירותינו השונים, דוברות שפות שונות ובעלות ניסיון בתחום התעסוקה והגיוס.

למרכזי התעסוקה קשר ישיר עם למעלה מ-  1,500 מעסיקים ברחבי הארץ במגוון תחומי תעסוקה, באמצעותם יש לנו את היכולת והגמישות לשלב עולים חדשים ותושבים חוזרים במקצוענות ובמהירות רבה בשוק התעסוקה הישראלי.

בין השירותים הניתנים במרכזי תעסוקה :

  • כתיבה / שדרוג / שכתוב / תרגום של קורות חיים.
  • הכרות עם שוק העבודה הישראלי ועם שוק התעסוקה הספציפי של כל מועמד.
  • הכנות לראיונות עבודה, מרכזי הערכה ומבחני מיון שונים.
  • ייעוץ אישי בעת חתימת חוזה עבודה.
  • בניית מסלול קריירה. 
  • סוללת אבחונים ע"י פסיכולוג/ית תעסוקתי וקבלת המלצה לכיוון תעסוקתי.
  • ליווי לאחר השמה

התנאים לקבלת הזכאות :

תושבים חוזרים אשר קיבלו ממשרד העלייה והקליטה מעמד של "תושב חוזר" (כלומר שנמצאים כבר בישראל).

 נמצא עד שנתיים מיום החזרה  
 אקדמאי/בעל מקצוע/בעל ניסיון תעסוקתי מקצועי.
 אשר אינו מקבל סיוע להכרת מקצוע רישוי במשרד הקליטה.  מתגורר/ת במחוזות הצפון או המרכז 
 גילאי עבודה- 18-67.

כל מקרה ייבחן לגופו, מומלץ לפנות אלינו לבדיקת זכאות:

טלפון לבדיקת זכאות / קביעת פגישה עם יועצת תעסוקה : 072-3954555

מייל לשליחת פרטים או קו"ח : mt-klita@maof-group.co.il

כבר כמה ימים שאני מסתובבת עם המלה ״תשוקה״ בראש ויודעת שהיא לא תצא ממני עד שלא אכתוב עליה.
אולי זה בגלל שהיום ״יום ה״אהבה״ וכל השבוע והיום במיוחד, ״טוחנים לנו את המח״ עם היום הזה ( בעיקר מי ששומע כמוני רוב היום גלגלצ, שירים מדהימים אגב לאוהבי שירי הרומנטיקה והנוסטלגיה😊), ומשהו מהמלה "אהבה" בכל זאת הביא אותי לחשוב על ״תשוקה״. 
ואולי בשל העובדה שלאחרונה אני עוסקת במשהו שאני נהנית ממנו מאד, והחלק שלו בחיי מתעצם, הן מבחינה פיסית והן מבחינה רגשית, וכשאני חושבת על זה- זו תשוקה.
חיפשתי במילון, ומצאתי, שתשוקה היא תחושה של דחף ורצון להשיג את מושא ההשתוקקות, ובכך להגיע למיצוי עצמי. 
כלומר, תשוקה היא משהו מאד משמעותי עבור כל אדם, וחשוב לחוש אותה, ויותר מזה, חשוב לנסות ולממש אותה.
פעם חשבתי שתשוקה זו מילה גדולה ומוגזמת. תחליף משודרג לרצון. אבל היום אני מבינה שבתשוקה יש יותר עושר פנימי. משהו , שאם אתה חש אותה אתה יעיל יותר מכל הבחינות.
וכשאני חושבת על ההגדרה, מיד עולות לי בראש מחשבות על נשים (וככל שעובר הזמן אני מבינה שאני בינהן), שהגשימו את חלום הרילוקיישן ( או שזה לא היה חלום), ומצאו את עצמן ללא יכולת לעסוק בדברים שגורמים להן לחוש תשוקה,ו לכן התקשו להגיע למיצוי עצמי. 
זה לא סוד, שנשים שעברו לחו״ל בעקבות בן הזוג, לא יכולות לרוב לעסוק במקצוע בהן עסקו בארץ. ואם הן לא מוצאות לעצמן עיסוק אחר, הן עלולות עם הזמן לאבד את יכולת ההנאה וההנעה שלהן, והמרחק בינן לבין תחושות של מיצוי עצמי גדל. 
אז אני פונה לכל הנשים, אלה שעוד בחו״ל ואלו שכבר כאן. אלו שנאלצו לעשות שינוי גדול בחיים שיתכן וקטע להן את הדרך שסללו לעצמן לפני המעבר, או מנע מהן לפתח משהו שחלמו עליו. 
זה לא תמיד הולך בקלות, אבל חשוב שכל אחת תסתכל קצת פנימה על עצמה, ותחשוב מה יעשה לה באמת טוב. מה הדבר שאם תעסוק בו, היא תהנה גם מהדרך, וגם מהתוצאה הסופית- תחושה של סיפוק ומיצוי 
(שאותם אפשר למצוא גם בדרך).
ואם את לא מוצאת את הדבר הזה, או שאין ביכולתך לממש אותו מכל סיבה שלא תהיה (בירוקרטיה או כל סיבה אחרת), תחשבי על דרכים עקיפות. לפעמים יש לנו אינטואיציות – מחשבות שנמצאות אי שם, אך לא בשורה הראשונה במח. ודווקא הן אלו שאולי יהיו אפשריות, יציתו לנו את התשוקה, ויביאו אותנו לתחושות של מיצוי עצמי. תקשיבו לעצמכן עד הסוף. לא רק לכשלונות או לתחושות האכזבה שנוהגות להשתלט עלינו כשדברים לא הולכים כמו שתכננו, אלא לרעיונות הקטנים שאולי נמצאים אצליכן אי שם במח או בלב. ואם צריך, תעזרו בחברות, בבן הזוג או באיש/אשת מקצוע, כמישהו אובייקטיבי שיוכל לעזור לכן לדלות את התשוקות הקטנות שלכן, שיוכלו לגדול ולקבל חלק גדול יותר בחייכן, ומשם ועד תחושות סיפוק הדרך פחות ארוכה.
מה שחשוב הוא, למצוא את הדרך לחוש תשוקה, לחוש משהו שיעורר אותנו רגשית, ושיעורר אותנו לעשיה, וכך נחוש טוב יותר עם עצמנו , ואם נחוש טוב יותר עם עצמנו, גם הסובבים אותנו ירגישו טוב יותר. באחריות😊
בהצלחה💞

גמלה מיוחדת שמשולמת ע"י משרד האוצר, ומיועדת לתושבי ישראל, אשר הגיעו לגיל פרישה.

למי מיועדת?

-לאלו שעולים/ות לראשונה לארץ בין הגילאים 60-62

-לא מבוטחים /ות בביטוח אזרח ותיק (כל תושב ישראל מעל גיל 18 במוטח באופן עקרוני)

-לא מקבל/ת קצבת אזרח ותיק

* תושבים חוזרים אשר חזרו לישראל, ולא צברו תקופת אכשרה צריכים לבדוק באופן אישי את האפשרות לקבלת הגמלה המיוחדת. לעיתים הם זכאים.

שיעורי הגימלה:

שווים לסכומי קצבת אזרח ותיק:

עד גיל 80:

1554 ש"ח ליחיד, ו 2335 ש"ח לזוג

מעל גיל גיל 80:

1641 ש"ח ליחיד, ו 2422 ש"ח לזוג

טופס תביעה לגמלת אזרח ותיק מיוחדת:

 יש להגיש בסניף ביטוח לאומי הרקוב למגוריכם: קישור לטופס.

ניתן גם להשתמש בשרות שליחת מסמכים באתר הביטוח הלאומי: קישור לשירות.

*שימו לב: במקרה של יציאה מהארץ, יש לעדכן את הביטוח הלאומי, כשדי להימנע מחובות מיותרים בביטוח לאומי.

 

תשלום דמי ביטוח:

עולה חדש, אזרח עולה וקטין חוזר יהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות , במשך 12 החודשים הראשונים לאחר עלייתם לישראל.

זאת בתנאי, שאין להן הכנסות שעולות על 514 ש"ח ממקורות אחרים.

רישום לקופת חולים:

עולה חדש רשאי להרשם לקופת חולים. ניתן לעשות זאת בשלוש דרכים:

  • עם הגיעו ארצה, עוד בסניף משרד הקליטה בתוך שדה התעופה.
  • באמצעות כל סניף דואר לכל קופת חוליםשיחפוץ.
  • לאחר 3 שבועות מיום הגיעו לישראל, נתוני העולה החדש נקלטים בביטוח הלאומי. לאחר קליטת הנתונים ניתן לבצע את הרישום באתר הביטוח הלאומי. להלן הקישור:

http://www.btl.gov.il/Insurance/Health_Insurance/RishumKupot/Pages/Rishum.aspx

 

*שימו לב – לאחר 90 יום מיום העליה, הרישום ייעשה דרך סניף ביטוח הלאומי הקרוב לאזור המגורים.

קצבת ילדים:

זכאים לה כל הורים עולים חדשים עבור ילדיהם, מרגע עלייתם לארץ.

*התשלום נעשה באופן אוטומאטי. אין צורך להגיש תביעה.

במידה ומסיבה מסויימת הקצבה לא התקבלה במהלך השבועיים הראשונים, ניתן לפנות לתביעת קצבת הילדים בסניף הביטוח הלאומי הקרוב לאזור מגוריכם. להלן קישור לטופס תביעה אישית לקצבת ילדים: קישור לטופס

במידה ומשפחה קבלה מעמד של עולה מאוחר יותרמיום כניסתם לארץ, אךהוכרו כעולים מיום כניסתם לארץ, תהיה זכאית לקצבת הילדים עבור ילדיה מיום כניסתם. עליה לפנות לביטוח הלאומי הסמוך למקום מגוריהם בעזרת הטופס המצורף למעלה –  טופס תביעה אישית לקצבת ילדים.

ילד שעלה לארץ ללא הוריו:

זכאי לקצבת ילדים מיום עלייתו ארצה. בעזרת הטופס – טופס ילד עולה ללא הורים. להלן הקישור לטופס:

https://www.btl.gov.il/%D7%98%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/forms/children_forms/Pages/yeledOleLeloHorim.aspx

הבטחת הכנסה:

תנאים לקבלת הבטחת הכנסה: עולים חדשים הנמצאים בארץ 12 חודשים (לא חייבים להיות רצופים) במהלך חמש השנים הראשונות לעלייתם בתנאי שהם: הורה עצמאי, פרוד, בהריון, מי שנמצא במוסד.

בכדי להיות זכאי לקבלת הבטחת הכנסה יש להתייצב ברוב המקרים בלשכת התעסוקה, אבל, יש לבדוק עניין זה באופן אישי מול הביטוח הלאומי/ לשכת התעסוקה שכן יש מקרים בהם לא מחוייבים להתייצב.