אולי ידעתי, אבל לא הייתי מוכנה…

– אולי ידעתי, אבל לא הייתי מוכנה לעובדה, שתוך תקופה מסויימת לאחר השיבה לארץ, המקורבים אלי יתרגלו לנוכחות שלי, וישכחו שאני עדיין חדשה ונמצאת בתהליך התאקלמות, למרות שאני עדיין אחוש אותה…

– אולי ידעתי, אבל לא הייתי מוכנה לעובדה, שיש הרבה עניינים בירוקרטיים שצריך להתעסק בהם כשמגיעים לארץ, ושההתעסקות בהם יכולה להימשך לאורך תקופה ארוכה.

– אולי ידעתי, אבל לא הייתי מוכנה למצב בטחוני מתוח, והסלמה בו, כל תקופה קצרה מחדש.

– אולי ידעתי, אבל לא באמת הייתי מוכנה לעובדה, שאתגעגע לארוחות שישי בערב שם, עם החברים שהפכו למשפחה, למאכלים שלהם ולאוירת החופש לפני סופש ארוך ורגוע.

– אולי ידעתי, אבל לא באמת הייתי מוכנה לעובדה, שאתגעגע לחברות שלי שנשארו לחיות שם.

– אולי ידעתי, אבל לא באמת הייתי מוכנה לעובדה, שכאחיה בישראל אשתוקק לזמן פנוי.

– ויותר מזה, כשהוא יגיע, לשעות ספורות מידי, בדרך כלל בסוף השבוע, אצטרך ממש להתאמץ בשביל לקחת אותו לעצמי, כי רוב הסיכויים שבלי לשים לב, אשכח לנצל אותו למנוחה …

– אולי ידעתי, אבל לא באמת הייתי מוכנה לעובדה, שלמרות שכל כך התגעגעתי לאוכל של הארץ, אתגעגע בטרוף לטעמים שהשארתי שם, ואנסה ללא הצלחה לשחזר את טעמם בדמיוני (במיוחד לאוכל האסייתי).

– אולי ידעתי, אבל לא באמת הייתי מוכנה לעובדה, שייקח לי זמן למצוא את כיווני מחדש מבחינה מקצועית.

– אולי ידעתי, אבל לא הייתי מוכנה לעובדה, שלפני שאתרגל לעובדה שיש לי בת חיילת, הבן השני שלי יקבל צו

ראשון…

– אולי ידעתי, אבל לא באמת הייתי מוכנה לעובדה, שכשתהיה לי בת חיילת, לוח זמני הכביסות בבית ישתנה, ואת רוב הכביסות כולל קיפולים אעשה בעבודה סיזיפית מתמשכת שתימשך לאורך כל סוף השבוע, שגם ככה התקצר לי ביום…

– אולי ידעתי, אבל לא הייתי מוכנה לעובדה, שכשאתנדב לעשות פעילות בכיתה של הבן שלי, אהיה בשוק מהרעש שיש בכיתה בזמן השיעור, גם כשנמצאת בכיתה עימי מורה מעולה, ושמבחינתה זה מצב נורמאלי ושגרתי.

את האמת, ידעתי הכל!
אבל ידעתי, והייתי מוכנה לעובדה שלמרות האתגרים שיעמדו בפני, ארגיש שהגעתי למקום הנכון, ארגיש שייכת, ארגיש שאני חלק ממשהו שהייתי זקוקה לו, ארגיש שאני בבית, ארגיש במקום שבו גם אם קשה וגם אם יש געגועים לחיי הקודמים, בסופו של דבר אצלח את כל המהמורות.
ידעתי, שגם אם יהיה קשה, אדע להתמודד עם הקושי, ולעיתים לקבל אותו בהבנה, שכן, ישנם דברים אחרים שאני מקבלת בתמורה לשובי שהיו חסרים לי בצד השני.
אז לכל מי שמתלבטת, או שכבר אוטוטו כאן, וגם למי שכבר כאן. אני מאחלת לכן התאקלמות קלה ככל האפשר, שתדעו לצלוח את האתגרים העומדים בפניכן, שתשכילו לצמוח מהמהמורות שתעברו בדרך, שתקבלו בהבנה מצבים חדשים שתיתקלו בהם,
והכי חשוב, שתרגישו במהרה שהגעתן למקום בו רציתן להיות ❤️
ובתמונה, המקום שמאפשר לי תמיד להרגיש הכי בבית, ותמיד מרגיע אותי, תמיד, ובכל עונה…

 

 

*הכותבת היא שרי מחלב גורן, עובדת סוציאלית קלינית ומנחת קבוצות, מייסדת ובעלת "מיזם הבית לשבים לישראל".ב:עלת נסיון של 20 שנה בטיפול, אימון והנחיית קבוצות בתחומים אלו:

  • קבלת החלטות.
  • התמודדות בתקופות של מעברים ורילוקיישן.
  • התמודדות עם פרידות.
  • העצמה אישית, הורית ומשפחתית.
  • הדרכת הורים.
  • בריאות האישה (הריון, לידה, פוריות, גיל המעבר).

נסיון בעבר:

-מרכזת התחום הטיפולי במרכז לבריאות האישה מחוז שרון שומרון – שרותי בריאות כללית.

-מנהלת ומנטורית של קבוצות התמיכה בעמותת עמדא.

-הנחיית עשרות קבוצות תמיכה בתחום השיבה לישראל, רילוקיישן, אימהות לאחר לידה, ומטפלים עיקריים.

-מאות טיפולים/ אימונים  והדרכות הורים בתחומי בריאות האישה, קבלת החלטות, רילוקיישן, חזרה לישראל,והתמודדות בתקופות של מעברים.

 

למידע נוסף:

להצטרפות לקהילת הפייסבוק "הבית לשבות לישראל"

לרשימת הטבות של נותני שרותים המתמחים בשיבה לישראל

לקבלת ייעוץ, תמיכה וליווי בתהליך השיבה לישראל

לרשימת הרצאות, מפגשים וסדנאות לתושבים החוזרים