על תקופת הקורונה

?כמה מילים שאני רוצה לכתוב כבר כמה ימים אבל התקשתי למצוא אותן:
תקופה מורכבת ולא קצרה עוברת על כולנו. כל אחת בהתאם לנסיבות שלה. לצערנו, אין אדם שתוכניותיו לא השתנו בתקופה האחרונה.
מן הסתם, התקופה קשה לאלו שהגיעו לאחרונה לישראל ועדיין לא הספיקו להתחבר לקהילה ולבית, ולפתע מוצאות את עצמן סגורות בבית עם המשפחה. בדומה לדרך בה היו רגילות בחו״ל. הפנטזיה של ה״ביחד״ התנפצה עוד לפני שהגיעה למימוש.
וגם לאלו שתכננו היטב את תהליך השיבה לישראל התקופה לא פשוטה. ופתאם באה תקופה שטרפה את כל הקלפים והן מוצאות עצמן בתקופה של חוסר ודאות ומלא שאלות פתוחות. מתי? איך? מאיפה? מה להביא אתנו? כיצד לתכנן את לוח הזמנים? מתי להכין את הילדים? איך נמצא דירה? איך נמצא מחליפים לדירה בחו״ל? מה לעשות אם הדרכון לא בתוקף וכל הרשויות תקועות? איך נסתדר כלכלית? ועוד ועוד….
אני זוכרת שבתקופה הקרובה לשובי לארץ, הייתי עושה ״הליכות״ בשכונה, מקשיבה למוסיקה ישראלית, ולא מפסיקה לדמיין ולהתרגש מהמחשבות איך ייראו החיים המחודשים בארץ ואיך יהיה המפגש המחודש עם יקירינו.
אני מאמינה שחלקכן גם עסוקות במחשבות האלו, ופתאם צריכות להתמודד מחשבות על מקום ל״בידוד״ ועם חוסר ודאות בכל הקשור להגעה לישראל.
אז בתקופה כזו, שרב הנסתר על הגלוי, אני רוצה להזכיר לכן: כל אחת ואחת מכן עברה משהו בחיים שלה.
כל אחת מכן עשתה מעבר לפחות פעם אחת בחייה.
כל אחת מכן יודעת שגם אם דברים לא מסתדרים כרגע, הם יסתדרו בקרוב. גם בתקופה כזו של חוסר ודאות שלא הכרנו קודם.
כל אחת מאתנו יודעת, שיש ימים קשים, של בדידות , של דאגה, של געגועים, של כאב ואפילו חרדה. אבל יש גם ימים נפלאים של אושר, ביחד, ועשייה.
והם יגיעו. זה בטוח. אולי באחור קטן , אולי באופן מעט שונה מהדרך בה רצינו, אבל הם יגיעו.
ועד אז, תשתמשו בנו, תשתפו, תשאלו, תתמכו ותיתמכו. זה המקום עבורכן ללא שיפוטיות, ועם הכלה אינסופית.
והכי חשוב- אל תשכחו לעדכן כשאתן כבר כאן???