אף אחד כבר לא זוכר שהיום זה היום (חוץ מהפייסבוק כמובן
)…

אף אחד לא עושה שמיניות באויר כדי לפגוש אותי…כי אני כאן תמיד….
כבר אין לי כמעט פוסטים מרגשים להעלות… פה ושם ימי הולדת, ארועים, הצלחות ראויות לגאוווה, אבל בקטנה…
אני כבר כמעט לא נוגעת בבורקס וברוגעלך שהיו כל כך חסרים לי כשהם לא היו זמינים….
הימים ימי שגרה, עמוסים, מספקים, לעיתים מהנים מאד, לעיתים פחות….
אני לא מתרגשת בעוצמות מסיטואציות שקורות לי ברחוב, בקופת החולים, במשרד ממשלתי או פרטי כזה או אחר, על
הכביש… פשוט זורמת ומגיבה בהתאם….
שגרה….
כמה כיף שיש אותה. לקח כמה שנים אבל היא כאן

אבל התאריך הזה של החזרה מאד משמעותי עבורי.
חזרתי אחרת.
התחלתי מההתחלה הכל- מקום מגורים חדש, עיסוק אחר, לקוחות חדשים, גם חברות חדשות, משקפיים חדשות דרכם אני מסתכלת על החיים קצת שונה מהדרך בה הסתכלתי עליהם לפני הרילוקיישן…
בתור חובבת תאריכים, התאריך הזה תמיד יהיה חקוק בליבי ובראשי.
וטוב שיש לי את המשפחה שלי סביבי, את החברות שלי, את נוף ילדותי שאני כל כך אוהבת, ואתכן, את הקהילה המדהימה הזו, שמזכירה לי כל יום מחדש כמה תהליך החזרה משמעותית עבור אלו החווים אותה, ועל כך אני מוקירת תודה




