כיצד להגיב למצבים שלא מקובלים עלייך

לקראת השיבה לארץ, עולות באופן טבעי לא מעט חששות מאותם מצבים שמאז ומעולם לא היו נעימים לנו, אך עם הבחירה לשוב לישראל אנו בוחרות גם לשוב אליהם.
וכשעושים משהו מתוך מחשבה, ולא מתוך הרגל שנולדים לתוכו, יש צורך לעיתים לעבוד עליו, לפתור, להתכונן אליו ולהרגיש שלמים עם ההתנהלות עימו.
אני רואה בתקופות כאלו של מעברים, תקופות בהן עולות הרבה מחשבות ותחושות, זמן מצויין לחשוב על התגובות שלנו, ההתנהגויות שלנו ודרכי ההתמודדות שלנו עם מצבים שונים.
תקופת מעבר היא הזדמנות מצויינת לבחון את עצמנו, את רצונותנו, ולבדוק אם היינו רוצים לשנות משהו בהתנהלות שלנו.

אז מה אני ממליצה לעשות בכדי להתכונן מראש למצבים שלא נעימים לנו?

  • לחשוב אילו מצבים גורמים לנו לתחושות לא טובות, ומה אנו חשות: פחד/חשש/מתח/ כעס/חרדה וכו'…
  • בשלב הבא להיזכר כיצד הגבנו, הן מבחינה רגשית, והן מבחינה התנהגותית במצבים אלו בעבר
  • לאחר מכן ננסה להיזכר כיצד הרגשנו בעקבות התגובה שהגבנו:
    האם היה לנו טוב בעקבות התגובות שלנו?
    האם קבלנו בחזרה את התגובה שהיינו רוצים לקבל?
    אם התשובה לשתי השאלות האלו היא כן, אז ככל הנראה אנו לא מוטרדים מהעניין.
    אך אם לא, אז מדוע?
  • בשלב הבא אבדוק מה יכלתי לעשות אחרת.
    ואם אני חושבת שיכלתי להגיב אחרת, האם אני מסוגלת להגיב אחרת בפעם הבאה, או שהתגובה שאני שואפת לה היא לא תגובה שבפועל ברגע האמת אוכל להשתמש בה?
    ברגע שננתח את התגובות, התחושות וההתנהגויות שלנו, נפרוט אותן לפרטים קטנים, יהיה לנו קל יותר.
    חשוב לזכור, שתחושה היא מה שמעצב את החוויה שתישאר לנו. ולכן חשוב להתייחס לתחושות שלנו.

ואם נלך לדוגמאות קונקרטיות:
החששות שעולות בלב השבים לישראל קשורות הרבה פעמים להתנהגויות שלא נעימות לנו בישראל, וקשורות באופן כללי לאינטנסיביות של החיים- התנהגויות לחוצות, תוקפניות, לעיתים אלימות, כועסות, לא מפרגנות…
חישבו על אותן מקרים שנתקלתן בהן בעבר או ששמעתם עליהם ואשר מעוררים בכן תחושות לא טובות לכן. שאלו את עצמכן מה גורם לי להרגיש עם זה לא נוח?
לאחר מכן חישבו כיצד הגבתן בעבר.
ואיך הרגשתן לאחר שהגבתן: האם הרגשתן טוב? האם קבלנו מהצד השני תגובה שהיתה רצויה לנו?
אם לא, כיצד אנו רוצות להגיב?
בידקו עם עצמכן אם אתן מאמינות שהתגובה שאתן שואפות לה תניב את התוצאות הרצויות לכן?
והאם הן ריאליות לסובבים אותי?
חשוב לזכור שלעיתים, אנו מגיבים באינסטינקט הראשוני שלנו באופן שלא יוביל לתוצאות שבאמת היינו רוצים להשיג, אלא רק ישחרר אותנו באופן רגעי ממצב מתח מסויים.

לבסוף, מיצאו לעצמכן תגובות אותן הייתן רוצות לסגל לעצמכן שיניבו עבורכן תוצאה טובה יותר. הן מבחינת תגובת הצד השני אליכן, והן מבחינת התחושות שלכן. ברגע האמת, לא תמיד יהיה קל לפעול בדרך עליה אנחנו חושבות, אך אם ננסה, פעם אחר פעם, נקבל בסוף את התוצאות הרצויות לנו, וכך נצליח לאט לאט להטמיע את ההתנהגות הרצויה לנו.

כמובן שכל מה שכתבתי זו תאוריה, ולא תמיד קל ליישם בשטח. אך אם נשקיע מראש מחשבה בכך יהיה קל יותר
ויותר מזה- עצם המחשבה עכשיו על ״כיצד נוכל לגרום למצבים שמטרידים אותנו להסתיים באופן נוח ומועדף עלינו״ , עדיפה מעיסוק אינסופי רק בחשש מהם.

אז שיהיה לכן בהצלחה!

 

 

*הכותבת היא שרי מחלב גורן, עובדת סוציאלית קלינית ומנחת קבוצות, מייסדת ובעלת "מיזם הבית לשבים לישראל".ב:עלת נסיון של 20 שנה בטיפול, אימון והנחיית קבוצות בתחומים אלו:

  • קבלת החלטות.
  • התמודדות בתקופות של מעברים ורילוקיישן.
  • התמודדות עם פרידות.
  • העצמה אישית, הורית ומשפחתית.
  • הדרכת הורים.
  • בריאות האישה (הריון, לידה, פוריות, גיל המעבר).

נסיון בעבר:

-מרכזת התחום הטיפולי במרכז לבריאות האישה מחוז שרון שומרון – שרותי בריאות כללית.

-מנהלת ומנטורית של קבוצות התמיכה בעמותת עמדא.

-הנחיית עשרות קבוצות תמיכה בתחום השיבה לישראל, רילוקיישן, אימהות לאחר לידה, ומטפלים עיקריים.

-מאות טיפולים/ אימונים  והדרכות הורים בתחומי בריאות האישה, קבלת החלטות, רילוקיישן, חזרה לישראל,והתמודדות בתקופות של מעברים.

 

למידע נוסף:

להצטרפות לקהילת הפייסבוק "הבית לשבות לישראל"

לרשימת הטבות של נותני שרותים המתמחים בשיבה לישראל

לקבלת ייעוץ, תמיכה וליווי בתהליך השיבה לישראל

לרשימת הרצאות, מפגשים וסדנאות לתושבים החוזרים