על הקשר בין השבים/ות לישראל להוריהם/ן: נושא שתופס לאחרונה נפח בשיחות האחרונות עם משפחות שחיות עדיין בחו״ל, הוא נושא הקשר עם המשפחה המורחבת בארץ, ובעיקר עם ההורים, ולכן החלטתי לתת לו מקום של כבוד: *הפעם אתייחס לקשר עם ההורים, ואם

הרהורים של אחר הצהריים שלווים ביום שישי בישראל: טעמתי את מה שנראה תמיד כ״החיים הטובים״. טעמתי את טעם השלווה והרוגע שיש בחיים בפרוור אמריקאי. טעמתי את טעם הריגוש שיש בהכרויות יוצאות דופן עם אנשים מתרבויות זרות ומעניינות. טעמתי את טעם

סיפרו לי. אבל לא יכלתי להבין את זה לפני שהגעתי לשלב הזה. כשהייתי כולי בהתרגשות לקראת משהו שכל כך חיכי תי לו – החזרה לישראל. סיפרו לי שלא קל להחליט את ההחלטה הזו. ושיהיו הרבה חששות. אבל לא יכלתי להבין

הרהורים של אחר הצהריים שלווים ביום שישי בישראל: טעמתי את מה שנראה תמיד כ״החיים הטובים״. טעמתי את טעם השלווה והרוגע שיש בחיים בפרוור אמריקאי. טעמתי את טעם הריגוש שיש בהכרויות יוצאות דופן עם אנשים מתרבויות זרות ומעניינות. טעמתי את טעם

אף אחד כבר לא זוכר שהיום זה היום (חוץ מהפייסבוק כמובן)… אף אחד לא עושה שמיניות באויר כדי לפגוש אותי…כי אני כאן תמיד…. כבר אין לי כמעט פוסטים מרגשים להעלות… פה ושם ימי הולדת, ארועים, הצלחות ראויות לגאוווה, אבל בקטנה…

3 שנים בישראל  היום אנחנו חוגגים שלוש שנים מאז שובנו לישראל. 4 שנים זה מספר השנים שהיינו ברילוקיישן בסך הכל. פתאם 3 שנים נראה לי מעט ביחס לעוצמות ולחותם שהן השאירו  עלי מתוך 7 השנים האלו, ארבע השנים של הרילוקיישן

שמי שרי מחלב גורן, נשואה לגיא, ואמא ל 4 ילדים, ואני מנחת קבוצות, מלווה מנחי קבוצות ועובדת סוציאלית קלינית במקצועי.שבתי לישראל ביולי 2017 לאחר 4 שנים בהן חייתי בסאניוויל, ארה״ב. הילדים. בזמן השיבה עלו לכיתה א׳, ו׳, י׳ ושנת שרות.היו

אני רוצה לשתף אתכן במשהו: לפני מספר שבועות, גילינו לפתע בעלי ואני, תגלית שנפלה עלינו כרעם ביום בהיר- אנחנו הורים חופשיים. ולמה הכוונה? לאחר 21 שנים של הורות, השתחררה ביתנו הבכורה מצהל, וגם אז לקח לנו כמעט חודש להבין שהבית

חברה טובה שחזרה לישראל לא מזמן סיפרה לי שבדרכה לישראל הוזמנה עם ילדיה הנרגשים בדרכם לישראל לתא הטייס. הטייס היה אדיב ונחמד ושאל אותם הרבה שאלות כששמע שהם חוזרים לישראל הוא שאל בהשתאות: למה???ואז נזכרתי שבמהלך השנה האחרונה, נשאלתי עשרות

?כמה מילים שאני רוצה לכתוב כבר כמה ימים אבל התקשתי למצוא אותן: תקופה מורכבת ולא קצרה עוברת על כולנו. כל אחת בהתאם לנסיבות שלה. לצערנו, אין אדם שתוכניותיו לא השתנו בתקופה האחרונה. מן הסתם, התקופה קשה לאלו שהגיעו לאחרונה לישראל

?מחשבות על חודש יוני, לפני 3 שנים, ועל מי שנמצאת בשלב הזה היום: 3 שנים. 3 שנים עברו מאז אותו חודש יוני, החודש האחרון שלנו ברילוקיישן. 3 שנים שהם כל כך הרבה זמן וכאילו היו אתמול. 3 שנים מאז מחול

סיפור החזרה שלי לישראל:(ומחכה לשמוע את שלכן/ם – המעוניינים/ות לשתף, אנא כיתבו לי בפרטי)שמי שרי מחלב גורן, נשואה לגיא, ואמא ל 4 ילדים, ואני מנחת קבוצות, מלווה מנחי קבוצות ועובדת סוציאלית קלינית במקצועי.שבתי לישראל ביולי 2017 לאחר 4 שנים בהן