בלוג

הרהורים על חודש יוני בתקופות של רילוקיישן

חודש יוני בפתח! החודש שהיה עבורי תמיד הכי מרגש מכל חודשי השנה כשחייתי בארה״ב . אני זוכרת את הפרפרים בבטן שליוו אותי לקראת ותוך כדי חודש יוני כל שנה. . החודש של מסיבות הסיום, ולבוגרים יותר- החודש של הפרום והגרדיואישן.

קרא עוד »

טקסי סיום שנה

אני זוכרת את הגאוה לראות את הבת שלי מחזיקה את דגל ישראל בין שלל דגלי העולם בכיתה ההומוגנית שלה (לפחות בעמק הסיליקון, הרבגוניות מכל העולם באמת מדהימה). זה היה בסיום השנה הראשונה לרילוקיישן כשהשפה האנגלית רק החלה לפרוץ באופן שוטף

קרא עוד »

אולי ידעתי, אבל לא הייתי מוכנה…

– אולי ידעתי, אבל לא הייתי מוכנה לעובדה, שתוך תקופה מסויימת לאחר השיבה לארץ, המקורבים אלי יתרגלו לנוכחות שלי, וישכחו שאני עדיין חדשה ונמצאת בתהליך התאקלמות, למרות שאני עדיין אחוש אותה… – אולי ידעתי, אבל לא הייתי מוכנה לעובדה, שיש

קרא עוד »

מחשבות על תקופת ימי הזכרון

אני לא יודעת אם יש עוד עם, בו יבינו אדם שאומר שזו התקופה שהוא הכי אוהב בשנה. יש משהו פרדוקסלי בלהיות ישראלי. סוג של גאווה שמלווה בדרמות כמעט יומיומיות. הכאב הוא חלק מהחיים. בכל חג כמעט חוגגים גם את הכאב

קרא עוד »

על התחושות בתקופת הפרידה לפני השיבה לישראל

אני זוכרת את חודש מאי לפני שנתיים. החודש בו הודענו סופית ורשמית שאנו חוזרים לישראל. הודעה רשמית בעבודה, הודעה רשמית למשפחה, הודעה רשמית לחברים בארהב, בישראל, הודעת רשמית בבתי הספר, יצירת קשר ראשונית עם חברת השילוח, לילות שלמים של חיפוש

קרא עוד »

הרהורים לגבי השיבה לישראל בצל המצב הבטחוני

מתחילת היום היום, היכן שלא הייתי, ליוו אותי המחשבות לגבי השיבה לישראל בצל המצב הבטחוני. אני מתכתבת עם חברות מחו״ל, נשים שמתכננות לשוב הקיץ, חברות מהארץ, וכולנו קמנו הבוקר עם תחושה של מעין ואקום. רגע! מה קורה פה? אנחנו עוד

קרא עוד »

למה אני אוהבת לטייל בארץ?

אז זה הנוף בו בחרנו לבלות השבוע. השבוע, בחול המועד, מצאנו את עצמנו כמו כולם, בחופש. ארוע נדיר באופן יחסי למה שחווינו בחו״ל, שקורה בערך פעמיים בשנה. כשגרנו בארה״ב היינו יוצאים לחופשה כמעט כל חודש. חקרנו עולמות חדשים, התחדשנו במראות

קרא עוד »

אז למה אני מרגישה פה בבית

– כי בבית אפשר ללכת יחפים, ועם פיג׳מה, ולהיראות איך שבא לנו, נטולי מסכות, איפור או תדמית שצריך להחצין. – כי בבית אפשר להתנהג כמו שרוצים ואיך שמרגישים. בלי לחשוב פעמיים אם יקבלו אותך גם אחרי זה, על יתרונותיך וחסרונותייך.

קרא עוד »

על האינטנסיביות של החיים בישראל

הלילה בעלי טס לחו״ל. וכשהוא יצא מהבית נזכרתי בפעם הקודמת שהוא טס, וזה היה בלילה שנפל טיל באזור השרון. וזה היה בסך הכל לפני פחות משלושה שבועות. ואז חשבתי כמה עברנו מאז: אוירה של כמעט מלחמה, טילים,הפסקות אש, מערכת בחירות

קרא עוד »

הרהורים על הבחירות ועל יכולת ההשפעה שלנו על חיינו

3 ימים לפני בחירות. המדינה רועשת וגועשת. בפייסבוק, דרך הווטסאפ, s.m.s, שיחות סלון בכל מקום. כל פגישה עם מכר/ה מתחילה ב: ״מה נשמע״ וממשיכה ב: ״למי תצביעו״ ויותר מפעם אחת שמעתי את המשפט- ״אם הוא ייבחר, אנחנו עוזבים את הארץ..״

קרא עוד »

סיפור שאין לו הסבר חוץ מאשר הרבה מזל וטוב בעולם, ובישראל בפרט

פיזוקי, הכלבה שלנו ברחה אתמול בלילה מגינת הכלבים בגלל רעש של נפצים (מודה, זה הצד הפחות משמח כאן), חיפשנו אותה כל הלילה ולא מצאנו. עבר עלינו לילה לא פשוט. פרסמתי בהרבה קבוצות ווטסאפ ופייסבוק (צד חזק ומועיל בישראל) הייתי בקשר

קרא עוד »

הרהורים לגבי המצב הבטחוני בארץ

אני רוצה לשתף אתכן בהרהורים שהיו לי השבוע בקשר למצב הבטחוני בארץ. גילוי נאות- אני לא גרה בדרום, לא בעוטף עזה, ולא בצפון. אני גרה באזור השרון, אחד האזורים שנחשבים להכי ״בטוחים״ בארץ, והאמת שעד השבוע חשבתי שהוא הבטוח ביותר

קרא עוד »