אז זה הנוף בו בחרנו לבלות השבוע. השבוע, בחול המועד, מצאנו את עצמנו כמו כולם, בחופש. ארוע נדיר באופן יחסי למה שחווינו בחו״ל, שקורה בערך פעמיים בשנה. כשגרנו בארה״ב (לפני תקופת הקורונה) היינו יוצאים לחופשה כמעט כל חודש. חקרנו

הלילה בעלי טס לחו״ל. וכשהוא יצא מהבית נזכרתי בפעם הקודמת שהוא טס, וזה היה בלילה שנפל טיל באזור השרון. וזה היה בסך הכל לפני פחות משלושהשבועות. ואז חשבתי כמה עברנו מאז:אוירה של כמעט מלחמה, טילים,הפסקות אש, מערכת בחירות סוערת, מדגםשמבשר

3 ימים לפני בחירות. המדינה רועשת וגועשת. בפייסבוק, דרך הווטסאפ, s.m.s, שיחות סלון בכל מקום. כל פגישה עם מכר/ה מתחילה ב: ״מה נשמע״ וממשיכה ב: ״למי תצביעו״ ויותר מפעם אחת שמעתי את המשפט- ״אם הוא ייבחר, אנחנו עוזבים את הארץ..״

פיזוקי, הכלבה שלנו ברחה אתמול בלילה מגינת הכלבים בגלל רעש של נפצים (מודה, זה הצד הפחות משמח כאן), חיפשנו אותה כל הלילה ולא מצאנו. עבר עלינו לילה לא פשוט. פרסמתי בהרבה קבוצות ווטסאפ ופייסבוק (צד חזק ומועיל בישראל) הייתי בקשר

אני רוצה לשתף אתכן בהרהורים שהיו לי השבוע בקשר למצב הבטחוני בארץ. גילוי נאות- אני לא גרה בדרום, לא בעוטף עזה, ולא בצפון. אני גרה באזור השרון, אחד האזורים שנחשבים להכי ״בטוחים״ בארץ, והאמת שעד השבוע חשבתי שהוא הבטוח ביותר

זה לא קרה ביום אחד. זו תקופה, כבר לא מאד קצרה, שאני יודעת שעברתי את השלב הזה. השלב הזה של ההשוואה התמידית. השלב של השאלה הזאת- ״ואם הייתי שם, מה הייתי עושה עכשיו״? השלב הזה של המשפט שבא בכל מצב-״כמה

אני רוצה לדבר קצת על תחושת שייכות. התחושה, שאם נהיה מלאות בה, נרגיש טוב עם עצמנו. אלפרד אדלר, פסיכולוג ידוע שהשפיע רבות על התרבות שלנו, טען ששייכות היא הצורך הבסיסי ביותר של כל אדם. פסיכולוג נוסף, בשם אברהם מאסלו ,

(הצעה אחת מיני רבות מתוך חוויה אישית?, מוזמנות להוסיף רעיונות משלכן) הערב זכיתי להתנדב עם בני הצעיר במקום אשר מארגן ומחלק חבילות אוכל למשפחות נזקקות. מצאנו את עצמנו בשטח מלא ארגזי פלסטיק מלאים בירקות שהגיעו כתרומה מחקלאים, ומאות קופסאות אותם

ותתפלאו או לא, הן שונות מאד מאלו שהיו לפני חצי שנה, ושנה… –  עבודה- יש! והרבה! ואיתה המון סיפוק. ואם אני כותבת את זה בסעיף הראשון, סימן שזה הכי חשוב לי ואני מבינה מדוע רציתי לשוב לישראל (שם עבדתי מעט

הם שלכם . אתם מכירים אותם הכי טוב. את החוזקות, את נקודות התורפה, את הרגעים הטובים שהיו להם במהלך חייהם, את הרגעים הפחות טובים, אתם יודעים מה עושה להם טוב, מה נותן להם כח, וגם מה מתסכל אותם, מה מכאיב

פוסט המיועד למי שכבר נמצאת כאן מספר חודשים והתמקמה קצת, ועכשיו זקוקה לקצת חופש, וגם למי שיודעת לנצל את מה שהחיים נותנים, ורוצה לתכנן לה חופשה בעתיד הלא רחוק. היום אני רוצה לספר לכן על חופשות. יש בישראל הקטנה שלנו

ולא חלילה שאני מאחלת לכן להיות חולות. אבל אני חולה, ועלו לי הרבה מחשבות בנושא. חליתי לפני שלושה ימים לאחר תקופה מאד ארוכה שלא הייתי חולה. יומיים המשכתי להתנהל כרגיל, ניסיתי להתעלם מהמחלה, לקחתי כדורים, והמשכתי בשגרת חיי. אבל הלילה