מונחים וסוגיות מס לתושבים חוזרים ועולים חדשים

 

לקראת השיבה לישראל , מלבד ההערכות ורשימת המטלות הכוללת בין היתר קבלת אישור עקרוני לתושב חוזר ממשרד הקליטה , פנייה לביטוח הלאומי לצורך הכרה כתושב חוזר, ענייני מכולות, דיור וכיוצ"ב , רבים מהתושבים החוזרים נוטים לדחות ולהדחיק את נושא המיסוי וסטטוס המס החדש שלהם אצל ה"שותף" החדש שיצטרף ל"עסק" עם חזרתם ארצה – רשויות המס בישראל.

בעוד נושא המיסוי רלוונטי ומהותי לכל תושב החוזר לישראל, בדרך כלל לתושבים החוזרים מארה"ב, סוגיות המס והשלכות המס הנגזרות מהן יכולות להיות מהותיות הרבה יותר, וזאת לאור שיטת המיסוי האמריקאית (שתוסבר בקצרה בהמשך המאמר) וה"מטען" איתו שבים לישראל הכולל פעמים רבות, בין היתר: אזרחות אמריקאית או גרין קארד שהתקבל במהלך המגורים בארה"ב, נכסי נדל"ן שונים, עסקים שהתאגדו תחת ישויות מסוג LLC או S-Corp, משרה בחברה אמריקאית בה ימשיכו להחזיק גם לאחר המעבר לישראל (ולקבל בגינה שכר וטופס W2 שנתי ) ולעיתים גם באופציות שהתקבלו על ידי המעסיק האמריקאי .

 

במאמר זה נסקור ונכיר מספר מונחים וסוגיות מס אליהן מומלץ מאוד לשים לב ולתת את הדעת טרם החזרה לישראל וזאת על מנת להימנע מתקלות ומטעויות דיווח שעלולות לעיתים לעלות בתשלומי מס כפולים ובתשלום מיסים מיותרים שניתן היה לחסוך.

 

בשונה מיתר מדינות העולם (וביניהן ישראל) בהן חובת הדיווח והמס נקבעת לפי תושבות מס, ארה"ב מטילה מס פדרלי על בסיס אזרחות.

ונמחיש בדוגמא – בעוד שבנימין, אזרח ותושב ישראלי לצרכי מס (מתגורר בישראל ומרכז חייו בישראל , יהיה חייב במס הכנסה בישראל על הכנסות שמפיק בכל מקום בעולם, דונלד שהינו בעל אזרחות אמריקאית וישראלית ומרכז חייו בישראל יהיה חייב באופן עקרוני בדיווח ובתשלום מס על כל הכנסותיו הן בארצות הברית והן בישראל (על אף שאינו תושב ארה"ב לצרכי מס). שיטת המיסוי האמריקאית, עלולה להשית לעיתים מס על השבים לישראל שהינם אזרחים אמריקאים גם על הכנסות הפטורות ממס לפי הדין הישראלי.

קצרה היריעה מלפרט את כל מבחני התושבות לצרכי מס שהינם מורכבים בפני עצמם אולם על נבהיר כי מבחן תושבותו של אדם נקבע לרוב בהתאם למבחן "מרכז חייו", קרי המקום בו שוהה רוב זמנו ובו קיימים מירב האינטרסים הכלכליים המשפחתיים והחברתיים.

–

 בשונה מארה"ב בה כמעט כל אזרח חייב בהגשת דוח מס שנתי לרשויות המס, בישראל מרבית אוכלוסיית השכירים פטורה מהגשת דוחות מס שנתיים לרשות המיסים.

עם זאת, חשוב לדעת ולהכיר כי קיימות תקרות הכנסה ונכסים שככל שחורגים מהן מתקיימת חבות בהגשת דוחות מס שנתיים לרשויות המס בישראל , בין היתר (רשימה חלקית) :

הכנסות כשכר העולות על 650 אלף ₪ , מחזור מכירות ניירות ערך העולה על כ2.5 מיליון ₪, החזקה בנכסים או במזומן בסכום העולה על כ-1.8 מיליון ₪ מחוץ לישראל , החזקה בישות זרה (רלוונטי לתושבים חוזרים רבים בעלי LLC/S-corp) וכו'.

יצוין כי גם במידה וההכנסות זכאיות לפטור ממס בישראל בהתאם לתיקון 168 (כפי שיפורט בהמשך) עדיין יכולה להיות חבות הגשת דוח מס ככל ועונים לאחד הפרמטרים שלעיל.

 

אמנת המס בין ישראל וארה"ב: כאמור, שיטת המיסוי האמריקאית מחייבת את חלקכם ששב ארצה כשבאמתחתו אזרחות אמריקאית או גרין קארד להמשיך ולדווח לרשויות בארהב  מידי שנה על מלוא הכנסותיו. אמנת המס שנחתמה בין ארה"ב וישראל נועדה בין היתר למנוע מצב בו אדם בעל אזרחות אמריקאית שהינו תושב ישראל ישלם מס כפול על הכנסותיו. האמנה קובעת למעשה איך יש "לחלק עוגת המס" בין המדינות באופן שלא יחול כפל מס על הכנסתו של אותו אזרח אמריקאי שהינו תושב ישראל לצרכי מס. במקרים בהם קיימת אזרחות כפולה ,חשובה ההבנה של סוגי ההכנסה הצפויים לאחר החזרה לישראל וזכות המיסוי הראשונית הקיימת לכל אחת מהמדינות בהתאם לאמנת המס וזאת על מנת שהמס ישולם בכל מדינה בהתאם להוראות האמנה ולא תהא חשיפה לתשלומי מס נוספים.

 

כל תושב ישראל מחויב בתשלום אחוז מסוים מהכנסתו למוסד לביטוח לאומי וזאת בעבור ביטוח סוציאלי וביטוח בריאות ממלכתי. המוסד האמריקאי המקביל לביטוח הלאומי הישראלי הוא ה-Social security administration . בשונה מאמנת המס שנחתמה בין ישראל וארה"ב ונועדה לפתור בעיית כפל מס הכנסה, לא קיימת אמנת ביטוח לאומי בין המדינות. מצב זה מביא לכך שאזרח אמריקאי ששב לישראל וימשיך להיות מועסק אצל מעסיק אמריקאי או שפתח עסק עצמאי בישראל ימצא עצמו ממשיך לשלם Social security ובנוסף תשלומי ביטוח לאומי בישראל בגין אותה הכנסה . חשוב לציין כי תשלומי הביטוח ה"כפולים" מקנים זכויות סוציאליות בשתי המדינות (לדוגמא קצבת זקנה) אולם מגיעים לכדי אחוז מהותי מסך ההכנסה. ככל וצפוי כי לאחר החזרה לישראל ימשיך התושב החוזר להפיק הכנסות מחוץ מישראל חשוב לבחון האפשרויות לצמצום ואף ביטול תשלומי ה-Social security.

 

הטבות לתושבים חוזרים – מדינת ישראל מעניקה הטבות מס מפליגות לתושבים החוזרים ארצה לאחר תקופות ממושכות.

בין יתר ההטבות נכלל פטור מדיווח ומתשלום מס לתקופה של 10 שנים על נכסיו והכנסותיו של "תושב חוזר ותיק" השב לאחר למעלה מ-10 שנים ומופקות מחוץ לישראל. עוד במסגרת החוק הורחב היקף הפטורים הניתנים לתושב חוזר "רגיל" ששב ארצה לאחר יותר משש שנים. בנוגע להטבות המס על הכנסות אקטיביות מחוץ לישראל יש לציין כי בשנים האחרונות גישת רשויות המס בישראל כפי שבאה לידי ביטוח בהחלטות מיסוי שפורסמו ובדיוני שומות הינה שבמידה וקיים לתושב חוזר ותיק עסק פעיל בחו"ל שההכנסה ממנו פטורה ממס בישראל יש לבחון הצורך לייחס חלק מהכנסות אלה ל"מוסד קבע" המתקיים בישראל (ובכך לחייבן במס בישראל…) לאור נוכחותו ופעילותו בישראל של התושב החוזר שהינו הבעלים בעסק.

קיימת חשיבות מכרעת טרם החזרה לישראל לבחינת מעמד המס של התושב החוזר עם שובו לישראל וזכאותו להטבות המס של תושבים חוזרים ותיקים. לעיתים השהייה של חודשים ספורים בחזרה ארצה יכול להעניק הטבות מס מרחיקות לכת לתושב החוזר (ולהיפך…).

יצוין כי ניתן לפנות לרשויות המס על מנת לקבוע את מעמד המס של התושב החוזר.

 

 פעילויות רבות בארה"ב נעשות באמצעות ישויות מסוג LLC או S-Corp. על אף שישויות אלה נחשבות לשקופות לצרכי מס בארה"ב והכנסותיהן מדווחות במסגרת הדוח השנתי של המחזיק בהן , בישראל ברירת המחדל היא שישויות אלה אטומות לצרכי מס, עובדה היכולה להוביל לתשלומי מס נוספים בעת משיכת רווחים מישויות אלה וקושי בזיכוי על מיסים ששולמו בארה"ב. לתושבים חוזרים המחזיקים בישויות זרות מומלץ לבחון טרם חזרתם את מבנה ההחזקה וזאת על מנת לבחון את סיווג הישות בה הם מחזיקים לצרכי מס בישראל והאם נדרש שינוי מבנה טרם החזרה .

 

 אמנת המס בין המדינות קובעת זכות מיסוי ראשונית למדינה בה נמצא נכס הנדל"ן אולם פעמים רבות נדרשת השלמת מס במדינת התושבות של מחזיק נכס הנדל"ן. כך לדוגמא , דונלד שחזר לישראל לאחר שנים רבות בארה"ב ומקבל מדי חודש הכנסות שכירות מנדל"ן אמריקאי שבבעלותו יחויב ראשית במס על הכנסות אלה בארה"ב וככל וחבות המס בארה"ב בגין הכנסות שכירות אלה נמוכה מחבות המס בישראל הרי שיהיה עליו להשלים המס בישראל(לאחר תקופת הפטור ממס לתושב חוזר). עוד בעניין זה חשוב להזכיר כי קיימים הבדלים בדיני המס לגבי שחלופי נכסים, רווחי הון וכו'.

 

קיימים הבדלים מהותיים בין ישראל וארה"ב באופן מיסוי אופציות ומניות שהתקבלו במסגרת יחסי העבודה עם מעסיק אמריקאי. לפיכך , לעובדי ההיי-טק שביניכם, קיימת חשיבות קריטית לבחינת מועד מימוש אותן מניות שכבר התקבלו וככל וצפויה המשך עבודה מישראל בחברה או בחברה קשורה ישראלית מומלץ לבחון בקשת שינויים בתוכניות ההטבה וזאת על מנת להימנע מתאונות מס.