על התקופה שלא מתכוננים אליה – זו שאחרי ההתרגשות של ההתחלה…

על התקופה שלא מתכוננים אליה- זו שאחרי ההתרגשות של ההתחלה…

כבר כמה ימים אני חושבת לכתוב משהו על התקופה הזו. התקופה שאליה לא ממש התכוננתן. תקופה של ירידת המתח, אם לא נאמר אפילו תקופה של ואקום שבאה לאחר השיבה לארץ.
ולמה ואקום?

כי ההתרגשות של ההתחלה… אחרי התקופה האינטנסיבית לקראת ההגעה לארץ, ותקופת האושר הגדול המהול בהתרגשות המונית שלנו השבים, ושל כל הסובבים אותנו, עם ההגעה לארץ,
ולאחר התקופה אליה כולנו מתכוננים הן מבחינה מעשית והן מבחינה נפשית- התקופה של ה״סידורים״ הראשונים או בעברית פשוטה- הבירוקרטיה,
מגיעה התקופה הזו….
תקופה של ״אז מה עכשיו״?
תקופה של ״נו, התחלת לחפש עבודה״?
תקופה של ״אני כאן! עמדתי בכל היעדים שעמדו בפני, ועכשיו צריך להתחיל לבנות את החיים באמת…. לחפש עבודה, לדאוג לשגרה קבועה, אבל אני עוד לא יודעת בדיוק מה אני רוצה אחרי תקופה כל כך ארוכה של תוכניות ויעדים. לתקופה הזו לא התכוננתי…״ ציטוט טרי מהבוקר של אישה ששבה לאחרונה לישראל ונפגשת איתי בימים אלו לשיחות ייעוץ.
תקופה שבה כל מחול השדים סביבנו, השבים לישראל, מסתיים. ואנחנו נותרים ״לנקות״ את הבלגן שאחרי ולהכשיר את עצמנו להמשך…
תקופה שדומה קצת לתקופה שאחרי החתונה, בה הזוג צריך להרגע מכל ההכנות שהיו לפני, ומההיי של החתונה, ועכשיו מצופה ממנו להתחיל לחיות ביחד, לרכוש דירה, להביא ילדים, אבל הם עדיין לא שם….
או לתקופה שלאחר הלידה, כשהסביבה חוזרת לשגרה והאם נשארת לבד עם התינוק וצריכה. להניע את החיים החדשים…
ממש כמו אחרי הופעה גדולה, שהסתיימה, ונשארים המנקים שצריכים לסדר הכל, ולהחזיר את המקום למצבו המקורי בכדי שהוא יהיה בתיפקוד מלא מחר בבוקר, אבל ההבדל הוא, שאנו לא יודעים מה המצב המקורי…אז אנו לא יודעים מאיפה להתחיל….
וגם פה בקבוצה מרגישים את התקופה הזו, אז בואו נדבר עליה קצת.
בהתחלה כולם באו לפגוש אותנו ולאחל בהצלחה, והכל היה נראה לנו כמו ביקור שגרתי בחופשת הקיץ בארץ. אבל הנה, אנחנו עוד כאן, וההתרגשות סביבנו שכחה. החברים, המשפחה, כולם חזרו לשגרה שלהם, ואנחנו כבר פחות מיוחדים. כבר לא ה״דודים מאמריקה״ שבאו לביקור קצר וצריך להתגמש ולמצוא זמן להיפגש איתם. וכבר לא ״השבים לישראל האלופים״, אלו שויתרו על חיי הנוחות ובאו לחיות כאן בכאוס הישראלי ויש לברך אותם על כך.
עכשיו זו התקופה, שהסובבים אותנו התרגלו להיותנו כאן, הם יודעים שלא נעזוב בקרוב אז לא צריך להתאמץ בכדי להיפגש, אבל מצד שני, אנחנו עוד לא בשגרה.
חלקנו לא עובדים, ומי שכן, עוד מתרגלים למקום העבודה, או אפילו לעובדה שהם עובדים, עוד מתרגלים לישוב החדש, למסגרות חדשות, שכנים חדשים, חוקים חדשים, קודים חברתיים חדשים, דרכים חדשות, מערכת בריאות חדשה ואפילו מחלות חדשות, תרבות חדשה, כבישים חדשים, אוכל חדש, חנויות חדשות, ועוד…
וכל זה בתקופת הטרפת של החגים, הקניות, הנקיונות והבישולים, כשהאווירה הישראלית כולה מתנקזת לימי החגים ולא נראית שגרה באופק, אותה שגרה שאנו כה מייחלים לה.
אז מה עושים?
בכדי לעשות לנו קצת סדר, רצוי לבחור לנו יעדים חדשים לכיבוש. יעדים קטנים וברי השגה. למשל:
-חוג או לימודים,
-תכנון טיול במקומות בארץ שלא ראינו המון שנים לתקופת החגים,
-יצירת קשרים חברתיים דרך מסגרות הילדים, העבודה, שכנים, או כל מי שנראה לנו,
-גישוש ראשוני בשוק העבודה (במילא בתקופת החגים לא יהיה ניתן לקדם את נושא התעסוקה יותר מידי),
וכו׳…
תכנון של יעדים ישאיר אותנו בתחושה של עשייה, וימנע מאתנו את ההרגשה שכולם סביבנו בתנועה, ואנחנו לא.
בנוסף, כיבוש כל יעד כזה, קטן או גדול, יגרום לנו לתחושת סיפוק, ויקדם אותנו לקראת השגרה החדשה לה אנו כה מייחלים.
חשוב לקחת בחשבון, שתקופת ההתאקלמות לוקחת זמן, אבל אפשר ורצוי לנסות להינות מהדרך. מהצלחות קטנות, כיבוש יעדים קטנים, רכישות חדשות, יצירת קשרים חדשים וכו׳… ואני בטוחה שכל אחת מאתנו חווה הצלחות כאלו בתקופה הזו כשהכל חדש לנו.
אז שבו עם עצמכן, וחישבו על יעדים לתקופה הקרובה, כאלו שימלאו לכן את התקופה הקרובה ויספקו אתכן, סמנו וי על כל יעד שהושג, ורק אז תבחרו יעדים חדשים.
זה הזמן לנטוע את הזרעים הראשונים מהם יצמחו לכן החיים החדשים, ועם השקיה נכונה, דישון ואפילו קצת ריסוס. נראה בעתיד את הפרחים והפירות והענפים המלאים בכל טוב.

למידע נוסף:

להצטרפות לקהילת הפייסבוק "הבית לשבות לישראל"

לרשימת הטבות של נותני שרותים המתמחים בשיבה לישראל

לקבלת ייעוץ, תמיכה וליווי בתהליך השיבה לישראל

לרשימת הרצאות, מפגשים וסדנאות לתושבים החוזרים