אין לי ספק שכל מי שתקרא את הכותרת מיד תכין את
עצמה לענייני בירוקרטיה.
וזה מאד חשוב להערך נכונה מבחינת בירוקרטיה ומסמכים, אך לא פחות חשוב, ויש שיגידו שאפילו יותר, זה להגיע חיוביים-יות ובראש פתוח.
כי מה שיצבע לנו את כל החוויה של החזרה, ומה שיניע אותנו להתאקלמות מהירה וטובה יותר, זה לא עוד מסמך שטיפלנו בו, אלא-הדרך בה אנו מסתכלים על הסיטואציה ועל המדינה.
ולמה אני מעלה את הפוסט הזה עכשיו?
כי עכשיו זו העונה הכי חמה, בה מגיעות רוב החוזרות, רבות מהן אני מלווה באופן אישי, ואם לא, אז אני חווה את חוויותיהן פה בקהילה ובקבוצות הווטסאפ, ואני ממש רואה את ההבדל, בין מי שמגיעות לארץ (גם מגיעים, אגב) מוכנות מהבחינה הרגשית, לוקחות בחשבון שבתחילת הדרך יש צעדים שפחות כיף לעשותם – מה לעשות, רובינו לא אוהבות בירוקרטיה, אבל אם ניגשים לעשייה הזו עם חיוך, ועם ידיעה שזה צעד שעוד מעט יסתיים, ושגם אם לא הכל הולך חלק, הכל מסתדר בסוף, לבין אלו שמראש באות בהתנגדות ובגישה שלילית.
מי שצופה שליליות, תמצא אותה. בעיקר בתקופה כה אינטנסיבית ומורכבת בחייה.
ובנוסף לצורך להגיע באוירה חיובית, חשוב לתבל את התקופה הזו גם בחוויות מהנות, כמו כוס קפה עם מאפה, או סלט ישראלי טוב, לפני או אחרי הליכה לאיזה משרד, או אולי מפגש משפחתי או עם חברות במהלך הימים האלו, כדי לצבור גם חוויות טובות, והכי חשוב, וזו מנטרה שכל אחת מאתנו צריכה לשנן לעצמה גם בחיים באופן כללי, אבל על אחת כמה וכמה בתחילת הדרך של המעבר-
*לא לאפשר לחוויות שליליות לצבוע לנו את היום, ותמיד לשים לב ולזכור לתת משקל גם לחוויות טובות*
כי הנטיה הטבעית שלנו היא תמיד לראות רק את השלילי.
וחמישה משפטים שאנחנו צריכות להימנע מהם:
״אז תקלה/עגמת נפש/קושי ראשון שלנו בארץ היא…״
״בישראל רק מנסים לעבוד עלינו״…
״כולם בישראל……״
״כפי שציפיתי….״
והמשפט שאני הכי פחות אוהבת: ״וולקאם טו יזרעאל״…
ובשורה התחתונה-
כחלק מההתארגנות שלנו לקראת החזרה לארץ חשוב להיות מוכנות לעובדה, שתחילת הדרך לא תמיד קלה ומהנה. חשוב לבוא מוכנות לעובדה שתחילת דרך בכל מעבר דורשת לעשות צעדים שאנו לא תמיד אוהבות, להיתקל בנהלים ורגולציות שלא תמיד מוכרות לנו, ולא תמיד מתאימות לנו, לעיתים להתקל במהמורות, אבל, לזכור תמיד שהחלק הראשוני של הבירוקרטיה הוא בלתי נמנע. ולהיזכר שגם כשעברנו לחו״ל היו מהמורות בתחילת הדרך, אבל במעבר לשם איכשהוא קבלנו הכל בהבנה, ולא ישר תרגמנו לקושי, ולא הכללנו סיטואציות.