קצת על הרגשות הכי ״פופולאריות״ בתקופות של מעברים ובכלל- רגשות האשמה:
רילוקיישן ומעברים בחיים משנים לחלוטין את חיי המשפחה. הרבה פעמים, בן הזוג ממשיך לעבוד באותה העבודה ובת הזוג, היא זו שנשארת בבית לבנות את חיי המשפחה החדשים. השינוי באורח החיים מהחיים שהיו הוא עצום. ולכן נוצרות דילמות חדשות, המלוות בטווח רגשות גדול. הבולטים שבהם הם רגשות האשמה: רגשות אשמה כלפי הילדים כשקשה להם עם המעבר, רגשות אשמה על הלחצים הכלכליים במידה ואני לא עובדת, ועוד בנוסף ״מבזבזת״ כסף, על כך שהילדים יוצאים למסגרות בעוד אני נשארת בבית, על כך שאפילו שאני אם עובדת הבית לא תמיד מסודר , ולא תמיד יש אוכל על השולחן , על כך שאני נהנית לעיתים או לעיתים, על כך שאני לא נהנית, ועוד ועוד…
והאמת, גם אם אנחנו כן עובדות, ישנן רגשות אשמה מאותן הסיבות, בעיקר אם המשפחה עדיין בשלבי התאקלמות.
אחת הדרכים להתמודד עם רגשות האשם היא לדבר. לדבר עם חברות, עם משפחה, בקבוצות תמיכה, בקבוצות פייסבוק. כל אחת תבחר מה שנוח לה. העיקר לא להשאר לבד עם התחושות הקשות.
בנוסף, כשאנו משתפות את רגשותינו, אנו מקבלות זוית ראיה נוספת למצב שלנו, עידוד, תמיכה לגיטימציה לתחושות שלנו, מה שיכול מאד להקל עלינו את ההרגשה. ובנוסף , בעצם השיתוף שלנו את רגשותינו אנו מגלות שאנו לא לבד.
מאחר ואנחנו, הנשים, לרוב מהוות את מרכז המשפחה, חשוב שנדאג לרווחתנו האישית. אם אנחנו נרגיש טוב, כולם ירגישו טוב, ואם אנחנו נהיה חיוביות, כל המשפחה תושפע מהאווירה שאנו משדרות וגם להם המעבר יהיה קל יותר.
מאחלת ומייחלת שכל אחת תמצא לעצמה את הדרך לשתף בכנות את רגשותיה ובכך לשפר את איכות חייה ואת איכות חיי משפחתה 
