כך הם אמרו לה!

חצי שנה לפני, הם ברכו אותה באהבה. שמחו בשמחתה.
שיהיה לכם בהצלחה רבה, תעשו חייל, תהנו ותנצלו כל דקה, ואל תמהרו לחזור. זו הזדמנות נפלאה לכם ולילדים. כך הם אמרו לה.
ביום הפרידה, הם ברכו אותה בהתרגשות. התרגשו איתה. תכתבי כל יום, תתקשרי ותשלחי תמונות. ובקיץ הבא נחכה לכם כאן כשתבואו לבקר. כך הם אמרו לה.
בביקור הראשון בארץ הם קבלו את פניה בשמחה גדולה. חיבקו אותה חיבוק גדול. איזה יופי שהתאקלמתם. עכשיו תתחילו להנות. יהיה נחמד לדעת כמה זמן תישארו שם. כך הם אמרו לה.
בביקור הבא בארץ הם קבלו את פניה באושר גדול. הפנים שלהם נמלאו קמטים חדשים. נפלא לשמוע שאתם עושים חייל. תקפידי לדבר עם הילדים עברית בבית, כדי שיהיה להם קל כשתשובו. כך הם רמזו לה.
בביקור הבא הם קבלו אותה בתקוה גדולה. שאולי הביקור הזה יהיה כה מוצלח, שהיא תרצה לחזור. התגעגענו כל כך. שמענו על משפחות שחזרו לארץ לאחרונה. כך הם רמזו לה.
והיא?
נהנתה שם מכל רגע. עשתה חייל בעבודה. חוותה עולם חדש. יצרה חברויות חדשות.
התקשרה אליהם כל יום כפי שהבטיחה. שלחה תמונות.
הם לא ידעו כמה היא חשבה עליהם. עקבה אחריהם מאחורי הקלעים. ימים ולילות.
היא נשארה שם עוד מספר שנים בודדות. בכדי שתוכל את החיים להמשיך למצות.
וכששבה לישראל לחיקם וחיבוקם, כששבה בכדי להישאר לידם, קיבלה סופית את החותם. היא הבינה עד כמה חשה בחסרונם, והוקירה תודה על עצם היותם.
מוקדש להורים האהובים של כולנו, ולאישה מקסימה, שהמילים נכתבו בהשראתה, אשר ליוויתי בתקופה האחרונה, משלב ההתלבטות ועד השיבה לארץ. ברוכה הבאה!

*הכותבת היא שרי מחלב גורן, עובדת סוציאלית קלינית ומנחת קבוצות, מייסדת ובעלת "מיזם הבית לשבים לישראל".ב:עלת נסיון של מעל 20 שנה בטיפול, אימון והנחיית קבוצות בתחומים אלו: